בסוף השבוע האחרון טיילה משפחת הלפרין מפרדסיה בתל בית שמש, כאשר לפתע הרים הבן הצעיר במשפחה, איתי בן ה-8, חפץ עגול מהאדמה. כאשר בחן את החפץ, העשוי חרס, הופתע לראות כי מדובר בראש פסלון.
המשפחה מיהרה לדווח על הממצא המעניין לרשות העתיקות.
במפגש עם אלכסנדר גליק, ארכיאולוג נפת עמק חפר והשרון, הסתבר לאיתי שמצא ממצא בעל משמעות היסטורית גדולה. אלכסנדר שיבח את איתי על אזרחותו הטובה במסירת הממצא, והסביר שחשוב לקרוא לארכיאולוגים בעוד הממצא בשטח, על מנת שיוכלו להפיק את המידע הארכיאולוגי מהממצא בצורה הטובה ביותר.
רשות העתיקות תעניק לאיתי תעודת הוקרה וכיתתו תוזמן לחפור חפירה ארכיאולוגית יחד עם רשות העתיקות, ולסיור באוצרות המדינה.
אלון דה גרוט, מומחה רשות העתיקות לתקופת הברזל, זיהה את הממצא כראש פסלון של אלת פריון. לדבריו, “צלמיות כאלו היו נפוצות בבתיהם של תושבי ממלכת יהודה מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד לחורבנה של הממלכה על ידי הבבלים בימי צדקיהו – שנת 586 לפנה”ס”.
דה גרוט הוסיף: “הצלמיות הללו משמשות במחקר כפריט מזהה של אזור השליטה של ממלכת יהודה”.
לדברי אנה אייריך, ארכיאולוגית נפת יהודה ברשות העתיקות, “לא במקרה נמצא פסלון כזה בפסגת תל בית שמש, ליד רובע מגורים מתקופת בית ראשון. בית שמש מוזכרת במקרא כעיר בנחלת שבט יהודה. מדי קיץ נערכות בתל חפירות מטעם אוניברסיטת תל אביב, בניהולם של ד”ר צבי לדרמן ופרופ’ שלמה בונימוביץ. מחפירות אלה עולה, כי בתקופת בית ראשון התקיימה במקום עיר גדולה, שהייתה מרכז תעשייתי-מסחרי אזורי.
”העיר הייתה מוקפת בחומה שהקיפה מבני מגורים רבים ונחשפו בה גם מבנים ציבוריים, מחסנים ומפעל מים מרהיב. ב-701 לפנה”ס החריב המלך האשורי סנחריב את בית שמש, וההרס הסופי של המקום נעשה בשנת 586 לפנה”ס, בידי נבוכדנצר מלך בבל”.
צילומים: אלכסנדר גליק, באדיבות רשות העתיקות