במסגרת גל הפוליטיקה העכור השוטף אותנו לרגל המרוץ לנשיאות, נזרק לחלל האוויר לפי הפרסומים, על ידי יו”ר ש”ס’ אריה דרעי’ שם של מועמד חדש-ישן לתפקיד – שר החוץ לשעבר דוד לוי.
בהנמקה להצעה זו ציין דרעי, שוב כך לפחות על פי פרסומים, כי דוד לוי “הוא מזרחי חם”, ולפיכך תנועת ש”ס תתייצב מאחוריו באם יציב את מועמדותו.
רק שבצעד זה מפגין דרעי גזענות טהורה’ גם אם לא התכוון לה. יו”ר ש”ס בהצעתו זאת, חוטא בבדלנות הגרועה ביותר – זה שאינו מבין כי הוא כזה.
הבה נשווה בנפשינו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מכריז כי מועמדו לנשיאות הוא יו”ר שינוי לשעבר מר טומי לפיד המנוח . את ההסבר להצעה ינמק נתניהו בטיעון שלפיד הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד בשל היותו “ג’נטלמן אשכנזי מעודן”. מסתבר כי ליד הסערה הפוליטית שהיתה פוקדת את המדינה בשל הנימה הגזענית המשתמעת מניסוח שכזה, היו השטפונות האחרונים בבוסניה נראים כמו שלולית של אחרי המלקוש .
מדוע, אפוא, האזכור של מר לוי בהקשר לתפקיד הרם צריך לכלול את העובדה שהוא נולד לפני 77 שנים בעיירה בשם רבאט? איך העובדה הזו קשורה למען השם למינוי הבכיר?
המדיניות השסי”ת הזו חושפת את הלך הרוח הרווח בקרב קבוצות שסבלו בעבר מאפליה וכעת הגיעו לעמדות כוח והשפעה. הנהגתן של קבוצות אלו ממשיכות את שיח הגזענות רק שכעת הוא משרת אותם ואת צורכיהן הפוליטיים. המסר הסמוי במסרים גזעניים אלו הינו – הפלו אותנו בעבר, כעת נפלה אנחנו חזרה.
טוב יעשה אריה דרעי, שלדעתי [או לפחות הייתי רוצה להאמין בכך] חטא בשגגה, אם ימשוך את הצעתו, או לפחות את הנימוק הגרוע שמאחוריה, ויציע את המועמד המתאים ברמה הערכית, המוסרית, וכמובן הדתית.