כנס ראשון מסוגו נערך אמש (ראשון), תוך שיתוף פעולה בין גורמים בציונות הדתית וגורמים חרדים, בעקבות ההתמודדות עם פרשת ‘עזרא שיינברג’.
מטרת הכנס הייתה למנוע מקרים עתידיים ולהציל את הנפגעים באמצעות הידוק הקשר עם משטרת ישראל ורשויות הרווחה.
בכנס העניקו לרבנים כלים כיצד להתמודד עם המקרים הבאים.
הרבנים הראשים הראשל”צ הגאון רבי יצחק יוסף, הגאון רבי דוד לאו, ורבה של ירושלים הגאון רבי אריה שטרן, דיברו בכנס על חשיבות הצבת הגבולות לרבנים המטפלים בשאלות ההלכתיות האישיות, והסבירו כי במקרה שמישהו חוצה אותם – יש להתריע באופן מיידי.
בין הרבנים הבולטים שהגיעו לכנס היו הגאון רבי חיים רבי, ראש מוסדות עטרת חכמים בחולון, רבה של ירוחם הרב יצחק שליו, הרב יהושע שפירא, הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה, והרב פרץ יוסף, ראש מוסדות תורה בקרית אתא.
מי שעומד מאחורי היוזמה הוא מנכ”ל איגוד רבני קהילות עמיחי אליהו, אשר איגד את מרבית הארגונים הציוניים דתיים ליוזמה.”אנחנו רוצים לבנות יחד עם הרבנות הראשית ולא נגדה”, אמר.
בסיום הכנס הודיעו הרבנים כי הם מבקשים מהרבנות הראשית לקבוע קוד אתי לרבנים של אסור ומותר, בקשר שבין הרב לנשים. כמו כן הוחלט לשגר למשטרה בקשה מיוחדת להקים מערך מותאם למגזר החרדי והדתי לטיפול בפגיעות במגזרים אלו.
הגר”ד לאו אמר כי יש להיזהר להפוך נושאים אלו לדיון ציבורי רחב: “אם אתם שומעים שחלילה מישהו עבר את הגדר מהנושא ההלכתי לנושא האישי, אתם צריכים להעמיד מיד חומת ההפרדה על תילה. אם שומעים שמישהו גלש לשאלות שהוא לא צריך לעסוק בהן, צריך להתריע על כך. בואו נהיה זהירים כדי שלא יקומו עוד מעונות לנשים נפגעות ונגדל עוד דור של ילדים נפגעים”.
“יש חשיבות גדולה שהתלונות יגיעו דרך הרבנים”, אמר הראשל”צ הגר”י יוסף, “כיוון שלרב יש אחריות לדאוג למשפחות ולקהילה. הוא זה שידע כיצד לכלכל את הצעדים על מנת שהפגיעה תהיה קטנה ככל האפשר בציבור”. הוא הוסיף וציין שהרבנים חייבים להיות דוגמה לציבור וקרא לרבנים להימנע משימוש בטלפונים לא כשרים.
רבה של צפת, הגאון רבי שמואל אליהו, שחשף את ‘פרשת שיינברג’ סיפר, כי לאחר החשיפה פנתה אליו אחת הנשים שהתלוננו במשטרה וסיפרה כי לא העזה להתלונן, בשל הפחד שלא תזכה לגיבוי מהקהילה.
“החילול ה’ האמיתי הוא עצם קיומו של מקרה כזה ואי חשיפת הסיפור והמשך הפגיעה בחפים מפשע נוספים”.
הרב אליהו ציין שהתורה מלאה בפסוקים המורים לפרסם מקרים בהם הפרסום לציבור יחזק את הנפגעים וייצור הרתעה.
במסגרת הדרכים להתמודד עם פרשות מסוג זה, בשל המגבלות שחלות על הקהילה הדתית והחרדית, העניק הרב אליהו מספק דרישות שיש לדרוש מרשויות החוק, כפי שנעשה ב’פרשת שיינברג’.
הרב הוסיף ואמר ואמר שלא תמיד הרצון של המשטרה להעמיד לדין עומד בקנה אחד עם אינטרס לשמור על המשפחה, הבעלים הילדים. “על כן יש חשיבות גדולה שרבני הקהילות והערים יהיו מעורבים באורך התהליך”.
גם רב פקד אשר מלמד, רב מחוז מרכז במשטרה, ומי שעומד מאחורי הכשרת חוקרות וחוקרים חרדים ואחראי על הקשר עם הציבור החרדי והדתי, דיבר על דרכי הפעולה לעבודה עם המשטרה. “אני קורא לכם כבר כיום לכו תצרו קשר עם מפקדי המשטרה במקומות שלכם. אמון לא בונים בשעת משבר.
“אנחנו טיפלו באדם שתקף למעלה ממאה ילדים ויום לפני המעצר ישבנו אצל הרב של הקהילה במקום ודיברנו איתו על הכל, מתוך מערכת יחסים של אמון מוחלט וללא חשש שהמידע ידלוף. זאת מתוך ידיעה ברורה שהאדם היחיד שמסוגל יהיה לחזק את הקהילה בשלב הזה – הוא ראש הקהילה. כשיש אמון במשטרה ישתפו איתכם פעולה”.
רב פקד מלמד הוסיף כי במשטרה לא מעוניינים לרוץ ולפרסם על סיפור. “כל מפקד תחנה יכול להוציא מאה סיפורים אם הוא רוצה. אבל המפקד מבין שביום שיצא סיפור המידע לא יגיע יותר. אנחנו יודעים איך לעבוד עם הקהילה החרדית והדתית ומעוניינים בעבודה איתה”.
מלמד סיפר גם כיצד ניתן לעקוף את החשש של הורים ומשפחות מפרסום מקרים בהם ילדיהם הותקפו. “יש כיום ועדת פטור שניתן להוציא ממנה חיסיון והמערכת מעוניינת לשתף פעולה”.
ראש מכון פוע”ה הרב מנחם בורשטיין ביקש להוסיף, שעל אף הנתונים הקשים בהקיף התופעה במגזר הדתי, המצב היום בציבור הזה טוב בהרבה מהציבורים האחרים.