ברקת חוזר בתשובה או עושה עוד סיבוב? • השבוע של אריק זיו

 פגישת נתניהו אובמה

השבוע החל בכך, שנתניהו נפגש עם אובמה. מתנגדי נתניהו חיכו לרגליים של אובמה על השולחן, זאת לאחר שנה שלמה שנתניהו וממשלתו לא נכנעו למדיניות של ממשל אובמה.

זה החל בצוק איתן, כאשר ניסו לגרום שהמתווכים להפסקת אש יהיו קטר וטורקיה וסיסי, נשיא מצרים. זה המשיך כאשר גורמים המקורבים לממשל ניסו להפעיל את ה-V15 כדי להפיל את נתניהו.

בין לבין היה נאום נתניהו בקונגרס על העסקה עם איראן.

זה המשיך כאשר ממשל אובמה יצא כנגד האמירות של נתניהו ביום הבחירות כי “הערבים באים להצביע באוטובוסים של השמאל”, רק שהממשל הצבוע של אובמה שכח שהמקורבים שלו עומדים מאחורי המהלך של הניסיון להביא יותר ערבים לקלפי, כדי לבצע מהפך.

נתניהו ניצח והוא והואשם בגזענות.

בהמשך נתניהו נאבק בהסכם עם איראן, וניהל מאבק קשה מול ממשל אובמה בארץ ובעולם. להקות העורבים קטלו אותו והסבירו כי נתניהו מפסיד חבילת הטבות. גם בימים שלפני הנסיעה הסבירו שנתניהו לא יתקבל בברכה בארה”ב.

אך נתניהו הצליח בביקור וחזר עם חבילת סיוע בהיקף של 50 מיליארד דולר למדינת ישראל.

בחירות ליו”ר מרכז הליכוד

עמית סגל צייץ בערב שבת כי השרה מירי רגב עומדת להודיע כי אינה מתכוננת להתמודד על התפקיד.

אני מאשר כי זאת האמת. כבר לפני כעשרה ימים אמרה מירי בשיחה איתי, כי היא לא מתכוונת להתמודד על התפקיד. אני אמרתי לה בנחרצות שהיא צריכה להתמודד, כי היא לוקחת בהליכה. אך מירי אמרה לי כי היא כבר החליטה, וביקשה שאמתין עם הפרסום, כי היא רוצה להודיע בסמוך להחלטת ועדת הבחירות.

יציאה של מירי רגב משנה את פני המשחק. כך דודו אמסלם הופך לשחקן הראשי מול צחי הנגבי, סגן השר ירון מזוז, וכן דורון אטיאס וסיני קהת.

אין ספק כי דודו אמסלם מקבל חיזוק משמעותי בהתמודדות הזאת, כאשר רבים מתומכי מירי ילכו איתו.

נשאר לראות האם בעקבות יציאת מירי רגב יופיעו שחקנים חדשים. אחד השמות החזקים הוא השר זאב אלקין והערכות הן שיש סיכוי רב שאלקין יודיע על התמודדות על התפקיד.

עוד שם שהחל לרוץ בסוף השבוע הוא של השר גלעד ארדן. ארדן זוכר כיצד נתניהו לא ספר אותו בעת הקמת הממשלה, ובסביבתו אומרים כי אם היה יו”ר מרכז, לא היה עובר את הוויא-דלרוזה.

במידה ואלקין וארדן לא יתמודדו, נראה כי דודו אמסלם הוא המועמד המוביל.

תקדים בפרשת ברץ

אם חושבים על העובדה שד”ר רן ברץ נרדף בשל בדיחות שסיפר כאדם פרטי בפייסבוק, אי אפשר שלא להזדעזע מהמקרתיזם שהשמאל עורך לימין.

ביבי יודע וצריך לדעת שהלוחמים הגדולים של המחנה הלאומי נמצאים ברשת, איתם הוא נפגש ערב הבחירות, הם נלחמו על עמדתו בפרשת המופתי. בקיצור, הם היתרון היחסי שלו מול תקשורת עוינת.

ברור שהתקשורת מחפשת עוד מהלך של נתניהו בכדי להכשיל אותו, ואם היא תצליח היא תקבל מוטיבציה בהמשך הדרך. יותר מזה, הצלחתם בפרשת ברץ תפגע בחופש הביטוי של אנשי המחנה הלאומי ברשתות, מה שיפגע בנתניהו בסופו של דבר.

יש הרבה דמיון בין רדיפת ברץ באקדמיה ועכשיו, לבין הרדיפה אחר משפחת נתניהו – מבן ציון ז”ל ועד ימינו.

זהו המבחן של נתניהו בקרב פעילים רבים במחנה הלאומי ובליכוד.

אבל יש כאן מבחן נוסף: האם רובי ינצח את ביבי בליכוד?

וצריך לזכור, רובי זה גדעון סער.

בוגי יעלון מתחיל להסביר

אין ספק כי יעלון, הפך להיות שק החבטות של השטרנים ושאריות הפייגלינים.

ליברמן ובנט תוקפים אותו ללא הרף, הם מזנבים בו מימין. מנגד החל יעלון לנהל שיחות עם חברי מרכז ופעילים מרכזיים. אתמול פגשתי חברים שיצאו משיחה איתו והתרשמתי. ללא ספק הפגישות האלה מוצלחות מבחינתו. אתה רואה כיצד השיחות השפיעו על אלה שנפגשו איתו.

יעלון מתכונן להגביר את ההסברה על התהליכים בקרב חברי הליכוד.

אירופה יורה לעצמה בראש

זה לא מפתיע שבשבוע שאירופה נכנעת לאיסלאם הרדיקלי, אנו עדים להתקפה טרור רצחנית בפריז.

אין הבדל בין דאע”ש, חמאס, אבו מאזן, וה-BDS.

צריך לזכור, יש בצרפת ממשלת שמאל המתנהגת ברפיסות מול האיסלאם הרדיקלי, כאשר צרפת הצטרפה השבוע לחרם על מוצרים מיהודה ושומרון.

באותו שבוע הם מקבלים תשובה מוחצת: הבעיה היא לא מדינת ישראל, זה לא הכיבוש, זה לא שתי מדינות. זאת שוב התקפה על עוד מדינה דמוקרטית.

הבעיה היא שבאירופה וארה”ב עוד לא ירד האסימון שהאיסלאם הראדיקלי משתמש בדמוקרטיה כדי להטיל את הפחד לרחובות.

ניר ברקת נגד כל העולם

ניר ברקת מנהל מאבק נגד ממשלת נתניהו מאז הקמתה.

כזכור, היה סיכום שניר יכהן במקביל לתפקיד ראש העיר כשר לענייני ירושלים, אך כאשר התברר כי המהלך לא יצא לפועל הפנה ניר את קני המלחמה כנגד ממשלת נתניהו.

זה החל בהתקפות על נתניהו, והמשיך השבוע בהתקפות על שר הביטחון, ועל שר האוצר כחלון. עכשיו מתפרסם שברקת ביקש פגישה עם נתניהו.

האם ניר ברקת חוזר בתשובה או מנסה לעשות עוד סיבוב?

‘החוק נורבגי’ בסיעת ליכוד

בסמוך לחקיקת ‘החוק הנורבגי’, אמר שר הרווחה חיים כץ ביותר ממקום אחד שהוא הולך ליישם את החוק.

בינתיים אמיר אוחנה, המועמד הבא בתור, רואה כיצד בסיעות אחרות בקואליציה החוק מתקיים, ורק בליכוד זה לא קורה.

ח”כ הסביר לי כי חיים רצה להכניס את השכל, ומכיוון שהיא כבר נכנסה לכנסת, הוא אינו רואה עצמו מחויב להיות השר שמקיים את החוק הנורבגי.

אמיר אוחנה, מצידו, אמר השבוע כי הוא מאמין באמונה שלמה שהוא עוד יהיה חבר כנסת בקדנציה הזאת.

 מי ינצח במחוז ירושלים

מחוז ירושלים הוא  ללא ספק המחוז הכי מעניין כרגע בליכוד.  תמהיל המתמודדים הוא כה מורכב, שקשה לראות מי ינצח.

גבאי יאיר, שהוכיח כי נתן פייט לדודי אמסלם, במתפקדים. אליו מצטרפים משה איפרגן, קטי שיטרית, איתן כהן, מוטי אוחנה, אלי כהן, נפתלי נאור, אריאל מורלי, ויוסי חביב.

מקורב לקטי שטרית אמר לי:  קודם כל קטי לא החליטה שהיא מתמודדת במרכז. מבחינתה היא חזקה במתפקדים כמו במרכז. אחד השיקולים הוא כלכלי. במרכז היא תצטרך להשקיע פחות.

איתן כהן זכה לפרסום רב השבוע, אך אין ספק כי הניסיונות שלו למנות חברים מוסיפים לו הרבה נקודות בתוך המרכז.

מוטי אוחנה דמות מאוד מיוחדת במרכז. הוא נץ בחליפת נוצות יונה. מוטי הוא הליכודניק הטבעי, כגודל הנאמנות לראש התנועה גודל הביקורת על הנהגת הליכוד. בשיחות איתו אמר תמיד, כי במתפקדים אין לו סיכוי בירושלים בגלל תמהיל המתפקדים המשיחיים, אך במרכז הכל משתנה. מוטי מאוד מוכר ומוערך. הוא החל בחודשים האחרונים במפגשים אישיים עם חברי מרכז, כשהמטרה שלו להגיע לאלף פגישות עד הבחירות.

משה איפרגן עדיין לא הגיע להחלטה ולהערכתו הבחירות יהיו בסיבוב הרוב בקרב המתפקדים.

אריאל מורלי שכבר התמודד בעבר אמנם לא קיבל תוצאה טובה, אבל עכשיו – אחרי שהצליח להוביל לניצחון בצעירי הליכוד – נראה בשל להתמודדות לכנסת.

לנפתלי נאור אין ספק שהוא הולך להפתיע בתוצאה. נפתלי עובד כבר מאז הבחירות על הבחירות המקדימות. מתברר כי ותיקי הליכוד זוכרים לו את הייחוס המשפחתי, ורק זה נותן לו בסיס כוח משמעותי. לכן תזכרו את השם.

גבאי יאיר כבר הוכיח כי הוא יודע לתת פייט, והערכות שהרבה מהמתנחלים יתמכו בו מול כל מועמד אחר.

מתוך: http://likudnik.co.il