ציפי לבני נעלבה מ’קרקס האשליות’

ציפי לבני נעלבה ממאמרי על קרקס האשליות שהעבירה את כולנו.

היא החזירה לי.

אני רק פרשן ואני מגמתי ויש לי את היומרה לחשוב שחמש דקות עם אבו מאזן בחדר וכבר היה לנו הסכם. יאללה, בסדר. מקבל את הכול ובכלל, בצדק נעלבה, כתבתי דברים קשים ולמה זה מגיע לה? היא הרי באמת מלאת כוונות טובות והשקיעה בזה כל כך הרבה זמן ואנרגיה.

למרבה הצער, בתחום הסבוך הזה של המו”מ הישראלי-פלשתינאי, צריך יותר מכוונות טובות. צריך יצירתיות ואומץ וגם זה לפעמים לא מספיק (לשלמה בן עמי היו כמויות גדולות משני המצרכים וזה לא הספיק).

אתחיל בזה שלבני כותבת, קצת בחוצפה, שבעשורים האחרונים נלחמה בכל תפקיד על סיום הסכסוך. לא פעם היא אומרת בראיונות שנכנסה לפוליטיקה בגלל הסכמי אוסלו, כשהיא ככה מצניעה את העובדה שנכנסה כדי להילחם בהסכמי אוסלו, לקבור אותם ורק איפשהו ב-2004-2005, כלומר בסך הכל לפני כעשר שנים, התחילה לזגזג לכיוון שמאל.

אבל בואו נעזוב את החשבונות ההיסטוריים.

לבני אומרת: דנו בהכול חוץ מירושלים שהשארנו לסוף. זו עמדה כל כך מגוחכת, שרק מראה כמה לא היה ללבני מקום כמנהלת מו”מ. ירושלים היא איזה נושא קטן, שאפשר להשאיר לסוף? אפשר לסגור את נושא הפליטים והגבולות והבטחון לפני ירושלים?

אגב, גם בחדר הסגור, כשהיא נשאלה לאורך השנים לא פעם ולא פעמיים על עמדתה בעניין ירושלים בהסדר הקבע, היא סרבה לענות. לא אוף רקורד ולא און רקורד, לא ברמז ולא במובלע. לבני כל כך פוחדת, כנראה, מההשלכות הפוליטיות של שיוך שלה למחנה של המצורעים שתומכים ב’חלוקת ירושלים’, שהיא לא מוכנה להיות שם.

איך אפשר להציב אלטרנטיבה למנהיג הימין בלי להגיד שום דבר שונה ממנו?

נתניהו אומר: קווי 67, אבל גושי ההתיישבות הגדולים יישארו. לבני אומרת אותו הדבר.

נתניהו אומר: אף פליט לא יחזור. לבני אומרת אותו הדבר.

נתניהו אומר: אף שעל בירושלים. לבני לא אומרת כלום.

מה ההבדל?

•

פעם לבני אמרה לי שההישג של המו”מ שלה זה הסכמה בעניין סידורי הבטחון.

אמרתי – וואלה? איזו הסכמה? יהיה כוח ישראל בבקעת הירדן ? לכמה שנים? של מי המרחב האווירי? מי שומר במעברי הגבול?

לא, לא היו הסכמות על זה, אבל הפלשתינאים הסכימו שיהיה כתוב בהסכם שמדינתם תהיה מפורזת. יותר נכון, לבני הביאה חידוש יצירתי. לא יהיה כתוב ‘מפורזת’, יהיה כתוב ‘לא חמושה’. וואו. חתיכת הישג.

היה שווה את ארבעים הפגישות או משהו כזה שהיו בינה לבין אבו עלא. לא משנה שהפלשתינאים מאז ומעולם אמרו שאין להם כוונה שלמדינתם יהיה צבא וחיל אוויר. הישג הוא הישג.

ביום שלישי נשדר ב’מקור’ את החלק השלישי והלא מתכונן על הניסיונות להגיע להסדר קבע עם הפלשתינאים. שלושת הקברניטים הרלוונטיים ישבו לראיונות עומק איתנו בשבוע האחרון – אבו מאזן, אהוד ברק ואהוד אולמרט.

לבני לא תהיה כוכבת ראשית גם בחלק הזה.

מתוך הבלוג של רביב דרוקר: drucker10.net