הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, ראש ישיבת גרודנא באשדוד

אבל בעולם התורה: בצהרים נפטר בבית החולים באשקלון, בגיל 81, הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל, ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

בשעות הצהריים חלה הידרדרות חמורה במצבו, לאחר שאושפז השבוע במצב קשה בבית החולים. בני משפחתו הוזעקו אל בית החולים, ואחר הצהרים הוא החזיר את נשמתו ליוצרה, למגינת לב תלמידיו.

הוא יטמן בהר המנוחות, סמוך לקברם של רעייתו הרבנית פסיה ע”ה ובנו הגר”ח קרלנשטיין זצ”ל.

מסע הלוויה יצא בשעה 19:00 מרחבת ישיבת גרודנא באשדוד, ובשעה 21:00 מבית הכנסת ‘זופניק’ בשכונת גבעת שאול בירושלים.

הגרד”צ זצ”ל נולד בי”ז בתמוז תרצ”ד בשכונת שערי חסד בירושלים לאביו הרב ירוחם פישל קרלנשטיין ולעשירה דבורה רייכל.

אבי סבו הרב דב צבי קרלנשטיין, שאת שמו הוא נושא, עלה מפולין לירושלים בתחילת המאה העשרים ושימש בה אב בית דין. סבו, הרב מנחם מנדל פרוש – חתנו של שלמה זלמן פרוש  -היה השו”ב של ירושלים, היה מחסידיו של הריא”ה קוק זצ”ל והוא שהזמינו לשמש כסנדק בברית המילה של נינו.

בצעירותו עברה המשפחה להתגורר בבני ברק. אביו ניהל במשך עשרות שנים את תלמוד תורה ‘רבי עקיבא’ בשכונת זיכרון מאיר במרכז בני ברק. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת פוניבז’, והיה מתלמידיו הקרובים של הרב מפוניבז’, הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ”ל.

נחשב לתלמידם של ראשי ישיבת פוניבז’ הגרא”מ שך והגר”ש רוזובסקי זצ”ל.

נישא לזוגתו פסיה ורנר, בתו של הרב שמואל ברוך ורנר, שכיהן כאב בית דין בתל אביב, חתנו של הרב יעקב משה חרל”פ. בשנת תשכ”ו בחר בו הגר”ש כהנמן לעמוד בראשות ישיבת גרודנא שהקים באשדוד. עם תלמידיו נמנים ראשי ישיבות, אדמו”רים ואישי ציבור חרדים.

בסוף שנות ה-90, בעקבות חילוקי דעות בינו ובין הגאון רבי פינחס שרייבר, רב הקהילה הליטאית באשדוד, נחלק הציבור הליטאי בעיר לשתי קהילות נפרדות.

סביב הרב קרלנשטיין התאגדה קהילת אברכים המונה מאות משפחות. מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת “אבי עזרי – המרכזי” “משמר הלוי” ו”משכן חנוך” ברובע ג’, “זיכרון יוסף” ו”בית שלמה” ברובע ז’ באשדוד. תלמוד תורה “מאיר עיני ישראל”, ישיבה קטנה “קדוש יעקב” (על שם בנו של הרב מפוניבז’ שנספה בשואה), כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות “חורב”, וסמינר בית יעקב.

בחורף תשע”ב הוקמה ברובע א’ באשדוד הישיבה הגדולה “זיכרון קדושים”, בנשיאותו.

לאחר פטירת הגרי”ש אלישיב זצ”ל תמך בהנהגת הגר”ש אויערבך והשתתף בכינוסים של הקמת  ‘הפלס’, ביטאון ‘הפלג הירושלמי’. תמך בקו בלתי מתפשר נגד גיוס בחורי הישיבות.

במשך שנים רבות שימשה אשתו מנהלת בית הספר בית יעקב לבנות ‘חורב’ באשדוד. בט”ו בשבט תשנ”ו, בלכתה לבית הספר, נהרגה בתאונת דרכים ליד ביתה, בגיל 58.

בנו, הגאון חנוך העניך קרלנשטיין זצ”ל, שכיהן כר”מ בישיבת היכל התורה בירושלים וחיבר את הספר ‘חק המלך’ על הרמב”ם, ספר מראי מקומות על רוב מסכתות התלמוד וספרים נוספים – נפטר ממחלה בשנת תשנ”ט, בגיל 42.

הותיר אחריו ארבע בנות:

בתו הגדולה גיטה, המשמשת מנהלת בית הספר בית יעקב באשקלון, נשואה לגאון רבי משה שמידע, המכהן כראש ישיבה בישיבת גרודנא.

בתו דינה נשואה לגאון רבי ברוך מרדכי אטינגר, ראש ישיבת כנסת יחזקאל באלעד.

בתו מרים נשואה לגאון רבי אהוד אייזנטל, ר”מ בישיבת גרודנא וראש כולל זיכרון יוסף.

בשנת תשכ”ב, בהיותו בן 28, הוציא הרב קרלנשטיין את ספרו הראשון ‘מעגלי צדק’ על מסכת מגילה ומסכת חלה, וזכה להסכמותיהם של גדולי ישראל. מאז הוציא לאור ספרים נוספים בסדרה, על מסכתות נוספות ועניינים שונים בהלכה, באגדה ובמוסר.

• תולדות חייו מבוססים על ויקיפדיה