אז מה ההבדל בין שדכן לשליח?

מירי שניאורסון
|
כ"ו חשון התשע"ו / 08.11.2015 00:03
מה ההבדל בין שדכן לשליח ומה ניתן ללמוד הלכה למעשה מסיפורו של אליעזר עבד אברהם? • כל נשות עם ישראל, צריכות לקיים את שליחותן בעולם הזה • וממי נשאב כוח למילוי שליחותנו בעולם?

השבת קראנו את הפרשה הפמיניסטית הראשונה והיחידה בתורה. פרשה שאפילו נקראת בשמה המלא והמפורש של אישה. ולא די בכך, היא מספרת את סיפור חייה – חיי שרה.

חמש פרשיות בתורה קרויות על שמו של גבר ורק אחת נקראת על שמה של אישה.

אבל המעניין הוא שלמרות שמדובר בנביאה הראשונה,  באשתו של אבי האומה, באישה הכי יפה – שגם בגיל 127 נראתה מהמם, כמו שהתורה עצמה מעידה – מרבית הפרשה כלל לא עוסקת בה.

פרשת ‘חיי שרה’ לא עוסקת בשרה. למעט פסוק אחד בתחילתה, היא עוסקת בקבורתה, בחתונת בנה ובפטירת בעלה הצדיק.

נכון, התורה מציינת שבעלה – אברהם אבינו – סופד לה. אולי כאן גלומה התשובה לתהייה הזאת.

אברהם אבינו מספר את תולדות חייה. המדרש מספר, כי אברהם הוא הראשון שאמר את “אשת חיל”. שלמה המלך עליו השלום מיקם את הפרק בסיומו של ספר משלי, כחותם לכל דברי החכמה המופיעים בו.

אם תשימו לב, תוכלו לראות שהפרק כולו כתוב כ”הספד”, כדברי תהילה לאישה שנפטרה.

הוא מתייחס לשרה – והנה דוגמא: “אשת חיל מי ימצא, זו שרה. כי אישה יפת מראה את”.

רוצים עוד? הנה עוד דוגמא: “בטח בה לב בעלה – אמרי נא אחותי את”. וישנן עוד ועוד דוגמאות הממחישות שאת הפרק הזה שמגולל את סיפור חייה, אמר אבינו הראשון על קברה. מכאן גם שם הפרשה המכילה את “חיי” שרה.

 כל אחת שליחה

שרה אמנו הייתה השליחה הראשונה בעולם הזה הגשמי. היא יחד עם אברהם עסקו ב”עבודת השליחות”, כפי שהתורה מעידה עליהם: “ואת כל הנפש אשר עשו בחרן”. אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים…

נכון שהפרשה אינה עוסקת בה, אך אם תעיינו היטב בפרשה, תגלו שכולה סובבת סביב חייה. גם ה”שידוך” לבנה יצחק, מסתיים ב”ויביאה האהלה שרה אמו” – אותו אוהל עליו היה קשור ענן; אותו אוהל בו שרתה ברכה בעיסה ונר היה דלוק בו משבת לשבת.

למעשה, שרה אמנו חיה בקרבנו עד היום הזה. כל נשות העם היהודי קיבלו ממנה את הכוח לקיים את שליחותן בעולם.

גם השחקנית/מגישה עדן הראל שפרסמה ברבים כי היא שומרת שבת, שאבה את כוחה משרה. גם פליטת הריאליטי יאנה יוסף, ששחה “במקרה” למראיינת כלשהי כי היא שומרת טהרת המשפחה, קיימה את שליחותה בזכותה של האם הראשונה.

כמוה שורה ארוכה של נשים יקרות שמפיצות את אור התורה במתכוון או בדרך “מקרה”. גם הרבנית ליסה והזמרת חדווה שבדרכן פועלות לקירוב לבן של נשות ישראל לקב”ה, שואבות את כוחן מאותה אם עברייה ראשונה שכבר אז, לפני אלפי שנים, עסקה בשליחות.

והיא – לפרסם בעולם את העובדה ש”יש בורא לעולם”. שיש מי שמנהיג את כל הבריאה.

כן. תתפלאו. גם מי שאינה שומרת תורה ומצוות במלואן (עדיין), יכולה למלא שליחות זו. כל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, אישה חרדית שומרת תורה ומצוות קלה כבחמורה. וזה קל, קל מאוד. בכל פעם שיוצאים לחוץ, לרשות הרבים, ומתנהגים כראוי לבת ישראל כשרה, כבר מקיימים את שליחותנו בעולם הזה ומקדשים שם שמיים ברבים.

שדכן או שליח?

בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את ה’שידוך’ הראשון בעולם.

אנחנו לומדים על פעולותיו של אליעזר ומבינים מה נדרש ממנו כדי להביא את השידוך הראוי לבנו של מעסיקו. היות ואליעזר היה שליחו של אברהם ושלוחו של אדם כמותו, רציתי לעמוד על ההבדל בין שדכן לשליח.

מסתבר שלשדכן יש אינטרס כלכלי. כך שעמדתו מוטה בצורה כלשהי. לא רק לשדכן, למעשה לכל אחד יש נטייה אישית. גם הרופא שרושם לנו תרופה מוטה על ידי חברות התרופות, וסביר להניח שיש לו אינטרס בתרופה כזו או אחרת.

גם התקשורת שמקיפה אותנו מכל עבר נגועה באינטרסים. אין מי שלא מזהה כיום את האינטרסים של ‘ידיעות אחרונות’, ‘ישראל היום’ וכו’. הם, כמו השדכן, מנסים לשדך לנו מידע מתוך מטרה מסוימת, מעבר למטרה העסקית הטהורה.

שליח אמור להיות נטול אינטרסים.

האינטרס היחיד שמנחה אותו הוא קיום השליחות ורצונו של המשלח. השליח חייב להיות כלי ריק. מצד אחד עליו להיות בעל אג’נדה ברורה ונאמן לדרך אותה הוא מייצג. מצד שני הוא מוכרח להיות בטל למשלח שלו. לפעול לפי רצונו בלי פניות ובלי מענות.

מכאן ברור שכשאת נשלחת לעשות שליחות מסוימת אין זה משנה אם נכשלת או הצלחת, כי הרי את רק מבצעת ועושה את כל ההשתדלות להצלחה אבל התוצאות אינן בידיים שלך.

 לא לחשוב על התוצאות

מהפרשה אנחנו לומדים רבות על דיני שליחות. פרשת חיי שרה מגדירה הלכתית את המושג שליח. כך למשל שליח יכול לקדש אישה עבור שולחו, והאישה אכן נחשבת מקודשת מבחינה הלכתית, שכן “שלוחו של אדם כמותו”. השליח הוא חלק מהמשלח ממש ובטל אליו לחלוטין.

ואם כבר עסקנו במהותו של שליח ובהגדרתו כידו הארוכה של המשלח – הנה סיפור:

פעם הגיע לרבי מליובאוויטש אחד משלוחיו באחת ממדינות ארצות הברית. הוא התאונן כי טרח והשקיע הרבה מאוד  בארגון אירוע של טהרת המשפחה. הוא מצא מקום, שלח הזמנות, שכר תאורה והגברה. הזמין מרצה בעלת שיעור קומה והכין כיבוד כיד המלך, אלא שבאותו ערב התקדרו השמיים ומזג האוויר הסוער הותיר את כל המוזמנות בבתיהן.

למעט אחת שהתאמצה והגיעה למקום.

למותר לציין את עגמת הנפש הרבה שלו, בה שיתף את הרבי – המשלח.

הרבי חייך לעברו חיוך מאיר ואמר: “גם למשה רבנו הייתה רק אימא אחת”. אותה אישה שהגיעה, היא זו עבורה היה עליו לעשות את כל הטרחה כולה. היא זו שבזכות פעילותו ושליחותו, תביא לעולם ילד יהודי בקדושה ובטהרה.

אנחנו לא קבלנים של הצלחות. אנחנו קבלנים של פעולות. התפקיד שלנו הוא לעשות. לעשות כל מה שרק ניתן על מנת שעוד נפש יהודית תתקרב לבורא העולם. את התוצאות עלינו להשאיר בידיו של הקב”ה.

בעת כתיבת שורות אלו מתקיים בניו-יורק כינוס השלוחים העולמי של חב”ד. כמוהו מתקיים מידי שנה. השבת הזו – שבת חיי שרה – היא השבת של נשות השלוחים. השליחות שממשיכות למלא את מקומן של הבעלים, השלוחים, במקום שליחותם.

הכינוס הזה מייצג מיליוני יהודים סביב הגלובוס. אלפי השלוחים הם השגרירים של כל אותן אלפי קהילות ומיליוני יהודים שקשורים אליהם מי יותר ומי עוד יותר. הכינוס נועד להעניק להם כוח לשנה נוספת של עשייה ולייצר החלטות טובות להגביר ולהגדיל את עבודת השליחות שמטרתה היא להכין את העולם כולו לביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

• חלק מהטור מבוסס על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש. הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו: [email protected]

לאתר של מירי: http://www.miri-mychoice.co.il/