תקעו לו ברץ? טל שניידר חושבת שהפוסטים הם עמדות רוב הציבור

אתמול חשפתי שרן ברץ הוא המינוי של נתניהו לראש מערך ההסברה הלאומי.

מדהים שבשעת הפרסום (כל-כך מיהרתי להעלות את הפוסט ולאחר מכן נכנסתי לרכב לנסיעה לירושלים) – שלא היה לי יותר מדי מושג על הרקע הפטפטני שלו.

המינוי מגיע בתזמון בעייתי, לאור נסיעת הפיוס-לכאורה שמתוכננת בשבוע הבא לוושינגטון. נתניהו יגיע עם המבוכה הזו על המטוס?

אם מישהו חושב שמשרד ראש הממשלה שלח את הודעת המינוי, רק אחרי שהמידע הגיע אלי, וכיוון שהבינו שם שזה ממילא הודלף ולכן אין טעם לחכות עם ההודעה – אז התשובה היא: לא.

המינוי כבר היה בשלבים מתקדמים. אתמול עסקו בלשכת ראש הממשלה בהזזת רהיטים, שילוט על הדלת וכיו״ב.

כלומר: המינוי היה ממילא בשלב מתקדם מאוד.

ועוד הערה: למרות המבוכה לכאורה לקראת הנסיעה לוושינגטון, אין אלא להבין שנתניהו מינה אדם שדעותיו תואמות לחלוטין לאווירה ולדעות של הבוס החדש.

יותר מכך, אלה הן העמדות של רוב הציבור בישראל. הציבור הישראלי בחר בעמדות האלה רק לאחרונה: התנערות מיחסי חוץ תקינים, התנערות מטיפוח הקשר עם ארה״ב, מוכנות (מצד אחד) לקבל הון רב בסיוע זר (הרי לשם כך נוסע נתניהו לוושינגטון), ומצד שני תחושה משוחררת לבעוט בראשן של אותן המדינות המספקות לישראל הגנה וסיוע כספי.

הסטטוסים הכנים של רן ברץ מבטאים את העמדה הזו, אשר מקובלת ככל הנראה גם בלשכת ראש הממשלה.

יד אחת מושטת קדימה לקבל סיוע בטחוני מוושינגטון והיד השניה על המקלדת מקללת את ההנהגה האמריקנית.

במקום להתעצבן יש לברץ את המינויים בלשכת ראש הממשלה. ברצות לברץ.

מתוך הפלוג של טל שניידר: www.talschneider.com