שרת המשפטים, איילת שקד, פרסמה היום (ראשון) להערות הציבור את תזכיר חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, המכונה גם “חוק השקיפות”.
הרקע לחוק הוא העובדה כי כיום מקבלים ארגונים חוץ ממשלתיים רבים תרומות משמעותיות מישויות מדיניות זרות – מדינות או גופים הממומנים על ידי מדינות.
על רקע הפרסומים והנתונים המעידים על מספר גבוה של עמותות ישראליות המקבלות מימון ממדינות זרות, המשפיע לא פעם על מדיניותה של מדינת ישראל והמהווה התערבות בוטה בענייניה הפנימיים, החליטה שרת המשפטים להפיץ את תזכיר החוק.
הצעת החוק מבקשת להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר עיקר מימונן (מעל 50 אחוזים מתקציבן) מגיע מתרומות של ישויות מדיניות זרות, ולחייבן בשקיפות מוגברת.
עיקרי הצעת החוק:
1. עמותה אשר עיקר מימונה מגיע מישויות מדינתיות זרות תחויב לציין זאת בפרסומים ובדו”חות שהיא עורכת המיועדים לציבור או זמינים לו.
2. בכל פנייה לנבחר ציבור או עובד ציבור אשר נעשית בכתב, וכן בדיונים אשר נערך להם פרוטוקול והם מתקיימים במקום עבודתו של נבחר הציבור או עובד הציבור יחויבו עמותות אלו לציין את העובדה בדבר המימון הזר.
3. בפניות לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור ובדו”חות אשר העמותה מפיצה יהיה עליה לפרט, לצד ציון העובדה בדבר עיקר מימונה, גם את שמות הישויות המדיניות שתרמו לה בשנים הרלוונטיות.
4. בדומה לכללים החלים על לוביסטים, נציגיה של עמותה, אשר עיקר מימונה מישויות מדיניות זרות, השוהים בכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה אותם הם מייצגים.
כל הפרה של אחד מהסעיפים האלו תחייב את העמותה בקנס על סך של 29,200 שקלים חדשים.
שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה הבוקר: “התערבותן הבוטה של מדינות זרות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל באמצעות כסף היא תופעה חסרת תקדים, בעלת היקף נרחב, אשר מפירה את כל הכללים והנורמות המקובלים ביחסים שבין מדינות הדמוקרטיות.
“תמיכה כספית של מדינות זרות בעמותות אשר פועלות במרחב הפנים ישראלי חותרת תחת ריבונותה וצביונה של מדינת ישראל, ומערערת על סמכותה של הממשלה אשר נבחרה על ידי הציבור.
“כך למשל, ראינו כיצד דו”ח ועדת החקירה של האו”ם, אשר האשים את מדינת ישראל בפשעי מלחמה ובפגיעה מכוונת באזרחים במבצע ‘צוק איתן’ התבסס על עדויות מרכזיות של ארגונים חוץ-ממשלתיים ישראליים, כגון ‘בצלם’, ‘שוברים שתיקה’, ‘עדאלה’, ועוד.
“חוק השקיפות יהווה גדר מפני התערבויות בוטות של מדינות זרות בציבוריות הישראלית. הוא אינו פוגע בחופש הביטוי או בזכות לשוויון ותורם להגברת השקיפות. זכותו של הציבור ושל נציגיו לדעת מי בוחש בקלחת”.