קו הנייעס של סקווירא חגג: “שפיצר בדרך הביתה ויברך בשבת הגומל”

פרטים מלאים על השתלשלות מקרה שריפה בל”ג בעומר תשע”א בקריית סקווירא.

לאחר פרסומים חוזרים ונשנים שקרים ועובדות מסולפות חסרות בסיס שאינם תואמות את המציאות: ‘ניסיון לרצח’, ניסיון לשרוף בית על יושביו, ‘הבית נשרף’.
מה כן קרה? אולי כדאי להתחיל מהתחלה. איך הוקם הקריה.

א. קרית סקווירא הוקמה לפני כשישים שנה ע”י האדמו”ר מסקווירא הקודם בדמים הרבה תרתי משמע ובתמצית ליבו הקדוש, שהקימה בכדי לגדל דור חדש בקדושה ובטהרה ללא חשיפה לחומרניות הירודה שבארה”ב לאחר השואה האיומה. והתנתק מהעיר וממאות מעריציו שבעיר ניו יורק, וקבע את משכנו במקום מיוער ובלתי מיושב ששם בנה את קרייתו המפוארת בעיקר בתוכן ובאיכות של אברכי משי שבאמריקה המודרנית מתנהגים בקדושה ובטהרה ואינם סטים כמלוא הנימה בהליכותיהם ובמנהגיהם במקום זה ייסד את שיכונו תוך קביעת תקנות וגדרים וסייגים בחינוך וצניעות ובלבוש למעוניינים להתגורר בצל הקודש המסורים לו דור על גבי דור משנים קדמוניות שהוא דור שישי למרן אור שבעת הימים הבעש”ט זצוק”ל. וכל המתיישבים הלכו לגור שם על דעת זה ובידיעה ברורה שכל הוראותיו הם קודש קודשים ואין לערער אחריה. יש אשר יכנו את אותם תושבים ‘מצוצמים’ ויש אשר יכנו אותם ‘לא מעודכנים’, כך או כך, התושבים מאושרים להיות מכונים כך, ואף גאים בזה.

וכך התנהג המקום על אדני מנוחות ברבות השנים ע”י ממשיכו בקודש האדמו”ר שליט”א שהתמנה תחתיו ע”י צוואתו לפני כ- 50 שנה בשנת תשכ”ח. במשך הזמן הפך המקום מ-שיכון קטנטן לעיירה מכובדת (לשם ידיעה הנה כמה נתונים מספרִיים, בקריה מתגוררים כ-1,500 בתי אב. כ-2,000 תלמידי תלמוד תורה, כ- 800 תלמידי ישיבה, וכנ”ל בעזרת הנשים. בכלל מספרים אלו לא נכללים קהילות סקווירא בעולם ה-מונים לבדם כמספרים אלה). המקום הוא מרכז תורני שוקק משם תצא תורה לכל קצוות תבל בחיבורים בתורה וחסידות כש”ס עוז והדר ועוד חיבורים הרבה נלאיתי מלמנות כי רבים המה. היקפי צדקה וחסד הקיימים בקריה ול-חוץ הן ברמות לא נתפסים, ארגוני חסד ועזרה וסיוע בכל התחומים בחומר ובגוף ובנפש והכנסת אורחים ובתי אירוח בבתי חולים לכלל הציבור היהודי בארה”ב. קופות וועדי צדקה ומוסדות תורה חיצונים מתמודדים לשריון יום פנוי לקיום ערבי התרמה עבור מטרות קהילתם הנערכים יום יום בתוככי הקריה, שמצליחים לגייס סכומים גבוהים מהתושבים שאינם נמנים על נגידי אמריקה בלשון המעטה. התושבים עצמם אברכי משי הניכרים בעדינותם ובעמידה בלתי מתפשרת בקדושה וטהרה, מודל לחיקוי ומושא הערצה מצד קהילות אחרות, לצד בעלי בתים ברי אוריין המתפרנסים מיגיע כפיהם ללא זיע מעקרונותיהם – הנושאים עיניהם בערגה לדמות הקדוּשה והטהרה והצדקות הפרוש מהבלי עולם הזה – האדמו”ר שליט”א שעומד על גבם ודולה ומשקה לעדרים בשפה ברורה ובנועם שיח יד ימין מקרבת ליבם של ישראל לאביהן שבשמים רחוקים כקרובים מכל קצוות ארה”ב ומחוצה לה הבאים לשפוך את סיגם ולקבל עצה טובה ועזרה ברוחניות ובגשמיות וניחום לנפשם הדואבת – חסידים אנשי מעשה ושאינם, לצד פשוטי עם ודתיים למחצה ושליש ולרביע. כמו גם רבנים ומנהיגי חצרות קודש גדולים המשחרים לפתחו ונהנים מנועם שיחו בעצה ותושייה מכאחד מן הדורות הקודמים. ולהבדיל אלפי הבדלות מנהיגים גויים מושלים סנאטורים ובכירי ממשל מועמדים לנשיאות כמו אל גור וביל קלינטון (מפגש הרבי עם הנשיא קלינטון סוקר בהרחבה במגזין ‘זמן’ כסלו לפני כשנתיים כמדומני, בכותרת “מפגש הרבי עם הנשיא”, תכלית הפגישה היה עניין פדיון שבויים ובקשת חנינה עבור אנ”ש שהושמו בכלא בגין עבירות כלכליות, שבדרך פלאית נענתה והנשיא חנן אותם בשעה האחרונה להיותו נשיא. שזה דבר ללא תקדים שיינתן חנינה נשיאותית עבור יהודים חרדיים שהושמו בסורג לאחר מאמצים עילאיים ועבודה של שנים מספר שהתביעה השקיעה בעניין להשיג את מבוקשה. מומלץ לקרוא) ושרת הבריאות לשעבר בניו יורק (שבהיותה מחזיקת תיק הבריאות בניו יורק לפני כ-10 שנים אמרה למועצת גדולי התורה אגו”י של ארה”ב – שנפגשו עימה לאחר שמשרד הבריאות אסר לקיים ברית מילה כהלכתה ללא מציצה בפה בהשראת רבאיים רפורמים. “לי יש את הרב שלי שאיתו אני יכולה להתייעץ בנושא!” וכשנחרדו לחשוב שלבטח מדובר באיזה רבאי רפורמי מתקדם, הדהימה את הנוכחים כשהבהירה שמדובר באדמו”ר מסקווירא שיש לו ולקהילתו קשרים איתה ולעוד בכירי עולם הרפואה בארה”ב לאור המרכז הרפואי המתקדם שהוקם בכניסה לקרייה – המשמש את כל תושבי הסביבה גויים כיהודים. ובאמת נפגשה עם האדמו”ר שבעצמו משמש כמוהל, והצליח לשכנעה בקיום המנהג המסורה לשמחת היהדות החרדית) ועוד פוליטיקאים ופרופסורים ידועי שם שיוצאים מפגישה עימו בהתפעלות מהרבי החכם והמשכיל היודע דבר ושניים ובקי היטב בנבכי העולם ובעיותיו ויודע להשיא עצה טובה בכל נושא ועניין.
ב. כל המתיישבים חתומים על מסמך עקרונות של ציות לכללים ותקנות המקום ולהנהגה הרוחנית רבני הבד”ץ והאדמו”ר.
ג. תושב שקיבל החלטה שלא מוצא חן בעיניו המקום וחפץ בחיים נוחים, ולהתגורר בסביבה פתוחה ומתקדמת יותר, מומלץ לו לחפש מקום חילופי בקרבת מקום כמו הריכוזים החרדיים במונסי ספריג וואלי ועוד, לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול! הקהילה אינה מעוניינת לעבות את אוכלוסייתה גם כך ללא קשר ליישום התקנות, וכבר שנים מספר שישנה מצוקת דיור, והרבה קופצים יהיו על כל שטח פנוי .
ד. הקריה הוקמה על שטח פרטי שנקנה בפקודת האדמו”ר עצמו וכל תושבים הם בעלי זכות שימוש בשטחם ולא בעלים באופן מלא. כמובן שדבר זה לא בא לידי ביטוי בשום צורה, אך יכול לבוא לשימוש בשעת הדחק.
ה. יצויין שישנם אנשים שלא משתתפים בגופם או בממונם בפעילויות הקהילה וממשיכים לקבל וליהנות מכל אותן ההטבות שיש לחברי הקהילה, וילדיהם נהנים ממוסדות טובים ונגישים, ושטחי דיור רחבי ידים בסביבה קהילתית חרדית המוגנת ככל האפשר מפעילות עויינות גשמית ורוחנית. מי שקצת מכיר את הווי החיים בחו”ל יודע שזה לא דבר של מה בכך.
ו. בקרייה התגורר עד לאחרונה אדם שלא אנקוב בשמו. לצורך העניין נקרא לו בקיצור הדרך: ‘אחר’. אותו ‘אחר’ הוא טיפוס דעתן ועיקש ש-כל האמצעים כשרים עבורו להשיג את מטרותיו. הוא סגר אומר בליבו שמה שהיה לא עוד! מהיום לא יחליטו עבורו את סגנון חייו! מעכשיו הוא אדון לעצמו ויעשה ככל העולה על רוחו. אומר ועושה! צפצף על כל התקנות של המקום ועשה מה שבא לו. הזהירו אותו שאם בנותיו לא יעמדו בתקנות הצניעות הם יורחקו מהמוסדות, והוא אמר “לא אכפת לי שיגדלו שיקסע’ס ולא אכנע לקהילה!” והם אכן הורחקו מהמוסדות.
ז. הקהילה ורבניה פנו אליו ואמרו לו: “אם אתה לא מרגיש לא מרוצה פה, תעבור לגור במקום אחר ונרכוש ממך את ביתך בדמי שוויו ואפילו ביותר מדמיו ותמורתו תקנה לך בית בסביבת מקום”. (מחיר הבתים בקריית סקווירא לא זולים יותר ממשניהם במונסי ואפילו יותר יקרים) דרישה לגיטימית ביותר. ‘אחר’ השיב להם בגאווה ובוז וסירב לכל הצעה.
ח. ובנוסף לזה הגדיל לעשות, בכדי לערער על כל יסודות החיבור של הקהילה – ההתקנה מיסודו של הרבי זצ”ל – שתפילות בשבתות וחגים יתקיימו אך ורק בבית כנסת המרכזי של הקהילה, מהות סיבת התקנה לא רלוונטית לעת עתה, אך כל תושבי הקרייה מודעים לתקנה זו ועל דעת זה באו לגור בקרייה (תנוח דעתך – קורא יקר! אף אחד לא עוקב אחרי התושבים באם באו להתפלל או הלכו להתפלל מחוץ לקרייה). ל-אַחַר שהוא כבר כמה שנים לא נצפה בבית כנסת בתפילות גם לאחר פטירת אביו. הקים ‘אחר’ מניין עצמאי (מניין לתפילה? לא מניה ולא מקצתיה! אני מתנצל בפני המוגש הקדוש ‘מניין’ – לכינוי שמו להתכנסות שלא לשם שמים ושיח ביזוי ת”ח רבני הבד”ץ והסתה והדחה נגד האדמו”ר שממשיך להשריש לפעפע כארסו של עכנאי עד לשורש האמונה) בכדי להיפרד ולהפריד את הקהילה לשניים ולחלוק על הרבנים והקהילה (מישהו הזכיר פה את קורח ועדתו?) כשהוא מושך אליו קלים ופוחזים להצטרף לחבורתו תוך שהוא מעודדם בחלקלקות לשונו שכלל לא יפסידו מזה כלום אלא רק להיפך ירוויחו מזה, ולכל היותר יקנו מהם את ביתם במחיר מופרז. ורח”ל רשע שהשעה משחקת לו מעשה שטן הצליח-להמריד עוד כאלו ‘כשרים וטהורים’ כמוהו תוך שהם מפירים בראש חוצות כל גדרות החינוך והצניעות.
ט. עסקני הקהילה פנו אליו התחננו אליו הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ? אם אתה רוצה לחיות חיים אחרים צא מקרייתנו ועל תעמוד לנו כקוץ בגרון, אך הוא שם לו מטרה להשים אותם ואת שולחיהם לעג וקלס והוסיף לעמוד במריו ביתר שאת, ולא הועילו שום דבר שיחדל ממעשיו (דתן ואבירם היו יכולים ללמוד ממנו פרק בהלכות דרך ארץ) מובן שדבר זה גרם לצער ועגמת נפש לאדמו”ר ולקהילה.
י. לתוך קלחת זו זימן את עצמו הבחור שאולי – בחור אהוב ונח לבריות ממשפחה טובה שאף פעם לא היה מעורב בתקרית מריבה או תגרת ידיים. הוא לא יכול היה לראות איך מצערים את רבו ללא הרף ומנגד רשע וטוב לו, והחליט לעשות מעשה קונדס פזיז ילדותי ומסוכן שלא מקובל במחוזותיו ללא גיבוי של אף גורם רשמי, להדליק איזו מדורה קטנה ו’אקשן’ בכדי להפחיד אותו ומיד לדאוג לכיבוי האש שיבין שמעשיו לא יעברו בשתיקה ויגרום לו לדעתו לצאת מהמקום.
יא. היה זה מוצש”ק ל”ג בעומר: ליל רוחש פעילות, בני נוער ומבוגרים ערים עד השעות הקטנות של הלילה בהתאספויות משפחתיות לסעודות/מסיבות חגיגיות לכבוד יומא דהילולא. מתנדבי ה’ערשטע הילף’ (עזרה ראשונה/חירום) מפטרלים במשך כל הלילה ברחובות הקרייה עם רכבי הסיור המצוידים בציוד כיבוי ועסוקים בלכבות שריפות ומדורות שנשארו ללא השגחה – עיתוי ממש לא מוצלח, ודי טיפשי לֻבְחֹור בו כמועד מתי ללמד לקח מישהו ע”י ‘שריפת’ ביתו!.
יב. שאולי מיודענו לקח שקית סופֶּר והכניס בתוכה חולצה ספוגה מעט בחומר דליק והניח אותה … – חלוקות הגרסאות לגבי מיקום הנחת השקית, לפי אחת הגרסאות במיכל האשפה שבחצר ביתו של ‘אחר’ או לפי הגירסא הקיצונית ביותר על המרפסת שבמפתן ביתו של ‘אחר’.
יג. בבית משפחת ‘אחר’ – מבנה חד קומתי דולקים האורות בכל החדרים, והדיירים נצפים ערניים בבית.
יד. נתקדם בהנחה הקיצונית שהוא אכן הניח את זה על המרפסת. שאולי חזר שנית להביא אש להבעיר את השקית. ל’אחר’ יש מצלמות בבית הצופות גם לנעשה מחוץ לביתו וראה את כל המתרחש בו זמנית. הוא יצא חרש מביתו והרחיק את הסחבה הספוגה בחומר דליק למקום מרוחק תוך שהחומר נספג קצת על ידיו ובגדיו.
טו. ‘אחר’ רוצה לתפוס את מי שמעז להתחיל איתו ואורב לבחור במרחק כ-100 מטר מביתו וממתין לבאות. שאולי חוזר ובידיו מצית גז מטבחי, ברגע שראה ‘אחר’ את הבחור מתקרב הגיח ממקום מסתורו והתנפל על הבחור כשהוא מתחיל לחנוק אותו חניקה שיש בו כדי להמית ושואג עליו “אני אהרוג אותך” הבחור הכחיל והאדים חליפות ללא נשימה, אך ‘אחר’ ברשעות שטנית לא מרפה את אחיזת זרועותיו משאולי שהרגיש איך כוחותיו אוזלים ונשימתו נעתקת וניסה להיחלץ מידיו של הבריון אך ללא הצלחה יתירה, ‘אחר’ חובט בו ללא רחמים ומושך את המצית מידיו של הבחור ובלי משים לב מהדק את ידיו על מקום הפעלת המצית שהיה מכוון על מקסימום עוצמת להבה, והאש שפרצה מהמצית הייתה קרובה לבגדיו שכאמור נספגו בחומר ה-דליק – אחזה בבגדיו ובזקנו וגם בבגדי הבחור שמעולם לא תכנן להגיע למצב זה כפי ש’אחר’ עצמו סיפר בתקשורת לאחר האירוע “תפסתי אותו ורציתי להסיר את הכיסוי שעל פניו, תפסתי משהו ושנינו התלקחנו ונכוונו באש ונאלצתי לעוזבו, איני יודע מה בדיוק התלקח שם” (לצפייה ב lohud video), ‘אחר’ ושאולי התגלגלו על הרצפה בכדי לכבות האש ושניהם נכוו בדרגות שונות של כוויות ומיהרו לקבל טיפול רפואי. עד כאן סיפור לא כ”כ מחמיא של מריבה בין שני אנשים: בריון שכונתי עם בחור צעיר עול ימים שמלאו לו 18 בדיוק בימים אלו.
אין בזה הכוונה להצדיק את המעשה שהיה, אלא רק להציב עובדות מוכחות המגובים במסמכים רשמיים ואותנטיים ידועים יותר וידועים פחות, בכדי להציב מראה מול כל אלו שרוממות הצדק בגרונם וחרב פיפיות בידם. ולהלן העובדות.
טז. ביתו של ‘אחר לא נדלק ולא נחרך מאש אפילו לא בקצהו!
יז. לשריפה והכוויות של ‘אחר’ (שאגב נרפא ממנה לחלוטין בעוד שידיו של שאולי עדיין מצולקות מכוויות) לא הייתה לשאולי שום שליטה ולא באה כלל מצידו היות ש’אחר התנפל עליו בפתאומיות וחטף את המצית שנדלק בידיו והבעיר את שניהם, כפי שהעיד בעצמו בדז’ורנאל-ניוס שהאש נדלקה כשמשך בכוח את המבער גז מידיו של שאולי.
יח. בשום מצב לא הייתה לשאולי כוונת רצח או להעלות באש את ביתו של ‘אחר’, מטומטם הוא בטוח לא, וצעד כזה היה מנדה אותו מכל העולמות במאסר לכל החיים.
יט. ‘אחר’ טוען בתוקף שיש ברשותו תיעוד מכל האירוע, אך למעשה הוא לא הציגו אפילו לא לתקשורת, מפני הסיבה הפשוטה כי שקית קטנטונת לא נראית טוב וכל דרדק היה מבין שזה סתם הפרזה פרועה המפריכה את כל גירסתו שרצונו של שאולי היה לשרוף את ביתו.
כ. חוקר שריפות מטעם הבולשת האמריקנית קובע נחרצות לאחר החקירות המעמיקות: שגם המרפסת לא הייתה בוערת מתוכן השקית כי הוכנה ברשלנות.
(להלן העתק)
כא. כמובן ש’אחר’ לא יפספס הזדמנות כזו ותיכף הגיש תלונה בתחנת המשטרה ותביעה בחתימת ידו ע”י עו”ד מייקל סאמסון (רודף אובססיבי ידוע ליהדות החרדית שניהל את מסע הרדיפות והמסירות בקריית יואל) לבית המשפט נגד שאולי ונגד האדמו”ר על עלילות שווא.
כב. האדמו”ר והקהילה והמוסדות שהזדעזעו מהמקרה הוציאו הודעת מחאה וגינוי והבהרה חמורה למרות שזה ידוע לכל ולא היה לזה תקדים. שאסור בתכלית האיסור לנקוט בצעדים נגד מחרחרי הריב לא במעשי אלימות ולא בשום צורה ואין זה מדרכנו, והאדמו”ר בשיחה לבחורים הזהיר חמורות שלא לעשות שום שימוש באלימות וכח, וזה גורם לו עגמת נפש.
כג. מחאת האדמו”ר
כד. מחאה מטעם הבד”ץ והקהילה ומוסדות החינוך
כה. קריאת הבד”ץ ליידע אותם על מקרי אלימות.
כו. בקהילה נערך עצרת תפילה בבית כנסת המרכזי לרפואת ‘אחר’ ושם שוב הקדים הר’ אברהם משה זילברמאן מראשי הקהל דברי מחאה וגינוי למעשה, ואמרו את כל ספר תהלים בציבור כאשר הרה”ח ר’ מאיר יודא וואזנער שליט”א מחשובי זקני ראשי הקהילה משמש כש”ץ. כמו כן יצאה הוראה לתלמידי המוסדות לומר תהלים לרפואתו.
כז. האדמו”ר שולח מסר ל’אחר’ באמצעות גיסו שהוא רוצה לבקרו בבית החולים – דבר החריג ביותר מהנהגות הרבי שלא נכנס כמעט אף פעם לבית חולים בשל בעיות טומאת מתים וצניעות וייחוד וכו’, ‘אחר’ משיב בסירוב.
כח. שליחים שונים מזקני ונכבדי הקהילה טורחים ועולים לביתו של ‘אחר’ על מנת לפייסו ולבקש את סליחתו בשמם הקהילה ובשמו של שאולי, ‘אחר’ לא טורח לקבלם וכמובן לא להקשיב להם.
סביו וסבתו של שאולי – זקנים באים בימים בשנות התשעים לחייהם משתרכים לבוא לביתו של ‘אחר’ לבקש את סליחתם בשמו של שאולי וכל משפחתו ודופקים על דלת הפתח של משפחת ‘אחר’ שנמצאים בבית אך הדלת ננעלת בפניהם והם מחכים כחצי שעה ללא מענה.
כט. שבורים מבויישים ורצוצים חוזרים השניים לביתם ומעלים על הכתב מכתב מרגש ל’אחר’, בין השאר כתבו במכתב, המכתב הזה נכתב בדם ולא בדיו, כותבים לכם סבא וסבתא לערך כאלף נכדים ונינים בלהר”ע, עלינו לביתכם ולא פגשנו אתכם וזה עלה לנו בדם ובדמעות אנו מתחננים אליכם שתמחלו ותסלחו על מה שעולל לכם נכדינו הצעיר שמתחרט קשות על מה שעשה ורוצה לבקש את סליחתכם, נא תנו לו הזדמנות לבוא אליכם בכדי לבקש סליחה ומחילה להתפייס יהיה שלום על ישראל.
ל. ‘אחר’ עורך מסיבת עיתונאים ביחד עם עו”ד סאמסון בחזית ביתו, בפני נציגי כל ערוצי הטלוויזיה האמריקנית ומחלל שם שמים ברבים לעיני עשרות מליוני צופים גויים ויהודים ע”י השמצה והוצאת דיבה רעה על היהדות והקהילה החרדית: כל החברה החרדית כולה מתנהגת באלימות ובמעשי רצח, וכמו כן שיקר במצח נחושה ש-אף אחד אפילו לא בא לבקש את סליחתו או התנצל על המעשה.
לא. התקשורת העוסקת רק בענייני זוהמה ולכלוך, בעידודו של ‘אחר’ ואחוזת מרעיו חגגה עם הסיפור שנפל כ-פרי בשל לידיהם – לא הפסיקה לטחון את הסיפור וכל טיפש שהיה לו מה לומר נגד העניין נהיה כבר מבין גדול ויקיר המדיה, והציגה רק את ‘אחר’ המסכן שנכווה בפניו והראו תמונות מעוררות רחמים ממנו בבית החולים. וחזרה ללא הרף על הקביעה שהקהילה שלחה אותו ‘להצית’ את הבית על יושביו, (ודווקא עקב כך שזה היה מקרה חריג ביותר שבסקווירא האצילית שבהשראת האדמו”ר שבורח מכל מחלוקת ומכבד כל מנהיג אחר אפילו אם הוא יצא נגדו או ביזה אותו, כל הנכנסים אליו הם בעיניו כזכאין בדין. החסידים מכבדים כל אחד שיהא זר כאנ”ש, זרים המבקרים במקום מפליאים את הדרך ארץ ועדינות והטוהר של תלמידי המוסדות וכל אירוע של החסידות עובר בסדר מופתי ללא דחיפות או חלילה תגרת ידיים או קריאות וצעקות – ‘יתרחש’ מעשה אלימות, זה כבש כותרות בתקשורת כמו הכלל הידוע כלב נושך אדם! אדם נושך כלב?, עצם העובדה שבמשך 5 שנים עדיין ממשיכים לדבר מאותו סיפור אחד שלבסוף אפילו לא נעשה, ובמקומות אחרים כזה דבר אפילו לא היה בר דיווח כשמכות רצח והטרדות ותקיפות זה על בסיס קבוע – יכול ללמד משהו על הקהילה) התיאורים העסיסיים פרנסו טורים ארוכים להשתלשלות המקרה. הגדילו לעשות כלי תקשורת אחדים בתיאורם איך שאולי זרק לתוך הבית לא פחות ולא יותר – בקבוק תבערה בוער… הדמיון כיד הלא-טוב עבד שעות נוספות. והסיתו נגדו ונגד הקהילה ללא הרף בהצמידם לסיפור ולשאולי את הכינויים ‘המצית הרוצח’ ועוד כהנה וכהנה עלילת דם מודרנית של שנות 2011. אם בעולם יש רדיפה אנטישמית מוסתת נגד היהודים, ובין היהודים נגד החרדים – ‘שלא די בשלהם אלא פרים ורבים בעה”י’, אצל החרדים זה בא לידי ביטוי נגד הכי חרדיים וד”ל.
לב. ‘אחר’ מופיע בפני מחוקקי מועצת רוקלנד ומשמיץ את הקהילה בהלשנות ומסירות שווא.
לג. המשטרה שהתייחסה למקרה בחדווה יתרה, מה יותר טוב מלעסוק בבעיות של יהודים ועוד בסיפור עסיסי של ‘הקצנה דתית’ כהגדרתם בארה”ב הדמוקרטית ולהשים את הנאשמים בכלא וללמדם לקח (לא צריך לחפש בנרות מקרים של התאכזרות לשמה והחמרה ככל הניתן בעבירות של יהודים, עיין ערך פרשיות פולארד רובשקין ועוד). חקרה את המקרה והכניסה את הבולשת האמריקנית FBI לתמונה, שאולי והפרשה נחקרים מכל כיוון אפשרי.
לד. התלונה נגד האדמו”ר נזרקת מבית המשפט ונשארת רק התביעה נגד שאולי.
לה. ‘אחר’ משקיע את מירב מרצו ובאמצעות עורכי דינו וע”י המשך ההסתה בתקשורת ששאולי יישב בכלא לכל ימי חייו.
לו. אף גורם רציני בציבור החרדי לא מזדהה עם ‘אחר’ בהבינם שהוא סתם ממורמר מרושע המנסה לבעוט בדלי החלב ולהחריב הכל.
לז. נציגי הקהילה יושבים איתו להגיע להסכם שיפסיק מרדיפותיו. ‘אחר’ דורש סכום כופר מטורף של 3,500,000$ שלוש וחצי מליון דולר. הקהילה והתושבים מתגייסים לגייס את הסכום, אנשים מוציאים חסכונותיהם ונשים מוכרות את תכשיטיהם ופמוטי השבת על מנת להגיע לסכום המופרז. ונחתם איתו הסכם חתום בחתימתו וכל משפחתו מול נציגי הקהילה וחברי הבד”ץ שהוא מקבל את הכסף ובכך בא הסיפור לסיומו. והוא מתחייב לשלוח מכתב לשופט ולפרקליטות שהוא מושך את תביעתו, ולעשות הכל על מנת ששאולי לא יקבל מאסר.
לח. הסכם הפיוס והשלום של ‘אחר’ עם הקהילה.
לט. מכתבו של ‘אחר’ לבית המשפט, בו הוא כותב בין השאר שלא יועיל לו שום דבר מזה ששאולי יישב במאסר והוא מבין שהוא רק עשה מעשה טיפשי ופזיז, והוא מסתפק בפיצוי (‘הצנוע) 3,500,000$ לכן הוא מוריד את תביעתו ומבקש מהשופט לחון אותו ולא להושיבו במאסר.
מ. הציבור מקווה ומתפלל ששאולי יקבל מינימום מאסר. תולים תקווה בזה שפושעים ועבריינים מועדים שעשו דברים חמורים ממנו נשפטים לתקופות של שנים בודדות.
מא. בכ”ה בניסן – המועד שנקבע למשפט, לא נערך משפט רגיל המברר את כל העובדות לאשורן אלא סוכם על עיסקת טיעון. והשופט מקריא את פסק דין וגוזר על שאולי גזר דין חמור ואכזרי שבע שנות מאסר ועוד חמש שנות מאסר על תנאי.
מב. שאולי מושלך לכלא קשה ביותר Maximum Security Prison – כלא במקסימום אבטחה, ללא אפשרות יציאה ממנו עד לסיום תקופת המאסר, לא לשבת לא לפסח וגם לא לשמחה משפחתית, ובתנאי כליאה נוקשים שחייבים לעמוד בהם בדייקנות.
מג. ‘אחר’ מסתובב ברחוב מנופח כטווס ועולז בשמחה והנאה בלתי מוסתרת על העונש הכבד שהושת על הנער.
מד. הדעה הרֹווחת ששאולי לא יחזיק מעמד הרבה זמן בין פושעים רוצחים המסוכנים לציבור, כנער חסידי צעיר בודד בין גויים מגושמים (לבד מזה, אחוז האנשים הנורמטיביים שהסתבכו עם החוק היוצאים מהכלא האמריקני כאנשים נורמליים הם מאוד נמוכים. שיטת הענישה בארה”ב היא לא עונש – שן תחת שן כעונש על העבירה שביצעו, אלא מסגרת חינוך מחדש כשהאסירים הופכים מאנשים עצמאיים ובעלי בטחון עצמי לתלותיים בסוהרים והנהלת הכלא בדברים הכי קטנים, כהחזקת כסף או רכישת אוכל כשר בקנטינה המותרת רק ע”י המבקרים והם צריכים להגישם לאסיר, ועוד’. האסירים משתחררים כאנשים מדוכאים וחסרי בטחון עצמי תלותיים בסביבתם הקרובה המפחדים מצילן). ובמשך כל ימי מאסרו של שאולי באו לבקרו וללמוד עמו מאות אנשים מכל שכבות הציבור ורבנים ידועים שבאו לעודדו ולחזק את רוחו בהבינם שאפילו אם הוא עשה מעשה משגה שלא היה צריך שיעשה, אם הוא מבין ומתחרט על מעשיו. אז הוא בכל זאת רק נער שפעל בפזיזות ומשלם כעת את עונשו ולאח”כ יחזור לישיבה ולחבריו כאחד האדם, ומצוה לתמוך בו. ואפילו האדמו”ר בא לבקרו בכלא ועודד אותו תוך שהוא אומר לו “למעשה הם היו רוצים לראות אותי פה במקומך ואתה יושב כי לא הצליחו לערב אותי בסיפור”.
מה. שאולי מרצה כארבע שנות מאסר, שנים שבהן בחור ישיבה רגיל מתחיל להקים את ביתו, והוא נמק בכלא קשה ללא אפשרות של תקווה עד למילוי תקופת מאסרו.
מו. בס”ד נפתח פתח למשפט חוזר שישנם סיכויים להפחתת העונש.
מז. ‘אחר’ בצעד מרושע ומנוגד לחלוטין מהסכם שנערך בינו לקהילה, פונה לפרקליטות ולעו”ד שידאגו ששאולי לא ישתחרר מוקדם מהכלא.
מח. נציגי הקהילה באו עמו בדברים בכדי לנסות להוריד אותו מעניין, אך ל’אחר’ יש תנאים מוקדמים, קודם כל עוד כ-ס-ף! ובנוסף הוא רוצה שהאדמו”ר יבקש ממנו מחילה פומבית ומתוקשרת בפגישה ביניהם. כשראו העסקנים שוב עם מי יש להם עסק, ניתקו עמו מגע.
מט. במשפט החוזר ‘אחר’ מתייצב בבית המשפט יחד עם עורכי דינו ובפה מלא טוען בפני השופט שקרים שהנער לא התחרט על מעשיו ושאף אחד לא התנצל בפניו ושהוא עדיין סובל מהאירוע (הוא השתחרר לאחר שבועיים מבית החולים ומאז הוא מסתובב במרץ בריא כשור!-כינוי עדין יחסית) וחוץ מזה אני רוצה עוד פיצויים, ועוד טענות שונות ומשונות שעיקרם הוא שהשופט ישאיר אותו במאסר עוד כמה שנים. מצד שני שאולי בהצהרה כנה ומרגשת פונה לשופט ומצהיר שהוא מאוד מתחרט על שעשה מעשה לא יעושה כשהיה נער צעיר פזיז והוא מבקש את סליחת ‘אחר’ על מה שנגרם לו, והוא מעוניין לפתוח דף חדש בחיים.
נ. השופט מודיע את פסק הדין: “מתחילה לא ראיתי סיבה מספיק מוצדקת לשחרור מוקדם, אך שני דברים הביאו אותי להחלטה אחרת”.
“א’ התרשמתי עמוקות מדבריו הכנים של שאולי! שאולי עשה את המעשה הפזיז כשהוא צעיר ונאיבי כשרצה לדרוש את כבודו של רבו. אני רואה שהתחרט עמוקות על מעשיו ולמד את הלקח בצורה קשה במאסר, ואני רואה אותו בן אדם חיובי שאיני מאמין שאראה אותו שוב אי פעם בבית המשפט”.
“ב’. טענותיך (של ‘אחר’) הם דמגוגיות, כי במשפט הקודם שהיה לפני כשנתיים הצהרת בפני בית המשפט במכתב חתום שאתה מושך את תביעתך נגד שאולי, כי די לך בסכום הפיצוי של ההסכם שלך עם הקהילה 3,500,000$ ואתה לא מעוניין ששאולי יישב בכלא כי הוא יהודי. ועכשיו אתה טוען דברים מנוגדים לגמרי!, את הטיעונים האלה” הבהיר השופט “מותר לך לזכור! זה לא היה לפני מדי הרבה זמן! לכן אני רואה את טענותיך כטענות סרק ונסיון לסחוט מהקהילה עוד כסף לאחר שכבר התנצלו בפניך וקיבלת את הפיצויים”. ופני ‘אחר’ חפו ויצא מהמשפט בבושת פנים.
נא. מיותר לציין את אנחת הרווחה והשמחה של משפחתו חבריו וידידיו, וכגודל ההשקעה והתפילות להצלחת שאולי כך גודל ההודיה לגודל אלוקינו שהסיפור נגמר ו’אחר’ נחל מפלה בבית המשפט, והבחור ישוחרר לביתו להוריו ולמשפחתו שלא יכלו לעמוד בסבל ולא ידעו יום טוב אחד מאז המקרה, ובנם ושם משפחתם נהפך למושא השמצות וכלי תקשורת מצצו את דמם בכל התקדמות קטנה בתהליך המשפט ולפניו ולאחריו.
נב. באופן ספונטני חלק מחברי כיתתו (שמספרם לבד מגיע לערך 150) פתחו בריקוד שמחה וסחפו אחריהם גם מקצת מבוגרים, לא האדמו”ר או בניו ואף לא רבני וראשי הקהילה. רק כמה עשרות אנשים שהביעו שמחתם על כך ש’אחר’ נחל מפלה מבישה ולא הצליח למנף ולמַסחֶַר עוד את הסיפור.
נג. אף אחד לא האדיר את מעשהו של שאולי, והוא לא נחשב בעיני אף אחד כגיבור וכמובן שאף אחד לא היה מוכן להחליף אותו במצבו, או לראות את מעשיו מודל לחיקוי. ושאולי עצמו יצטרך עוד להרבה סיעתא דשמיא בכדי לצאת בשלום מהסיפור, כולי תקווה שזה לא ילווה אותו כ-צל שחור נצחי בחייו.
נד. בתקשורת המרושעת לא יכלו להישאר שווה נפש בשעה שמושא התקפותיהם משתחרר בשלום מהכלא והציפו שוב את זוהמתם – ‘פרטי המקרה’ וגם התייחסו בביקורת לשמחת חבריו של שאולי על שחרורו המוקדם – “בסקווירא משתגעים משמחה” (אגב מי שמאוד מקנא בשאולי, נשתדל לארגן לו גם ריקודים מתי שהוא ישתחרר מהכלא) יש אפילו כאלה יחידים ‘צדיקים בסדום’ שעוד ניסו להסביר ש”לא צריך לתקוף דווקא את סקווירא כי בעוד מקומות זה כך”. אין! אין מילים להודות על הכתבה המצדיקה, שפשוט הצדיקה והצילה את סקווירא מהתקשורת הנשכנית.
נה. ועכשיו לביקורת הלא עניינית, מותר לשמוח כשיהודי משתחרר מהכלא? מותר להתעסק בפדיון שבויים? זה חינוכי?. אל תטיפו בצדקנות מתחסדת מוסר לאחרים במרחק אלפי מיילים בעוד שמתחת לבית מתבצע מעשי אלימות פי אלף יותר גרועים! הצתת מבני מגורים של הפלג הלא נכון, או זריקת כסאות וחפצים בתוככי היכל בית המדרש ודקירת עורכי עיתון מתחרה בעוד שאף אחד מהם לא משלם על מעשהו (ולהיפך! הבריונים לפי מידע שלא אומת על ידי, מגובים ומקודמים בהוראות מלמעלה. לאמיתו של דבר זה כלל לא מעניין אותי צרות ולשה”ע של אחרים, ואיני דש בהן מעבר למה שרואים ניידות יס”מ השוהים על בסיס קבוע במקומות מסויימים אחת לתחילת זמן). לראות יהודי התובע את אחד מגדולי הדור בערכאות על מנת להכניסו בסורג, הזדעזעי שמים וארץ! ודורש ברשעות שיהודי אחר ימשיך לשבת בכלא, ומשתדל בכל צורה להחריב מקום קדוש שעומד כבר שישים שנה על תילו ומתעמר בקהילה במסירות ואיומים. זה כן חינוכי?.
נו. וכאן ישאל השואל למה לא שומעים את הצד של סקווירא בתקשורת? התשובה היא שסקווירא לא חזקים ביחצנות ובפרסום בתקשורת שאינה מקובלת ואף אסורה בקהילתם. זו קהילה קדושה המתנזרת מכל פלאי הטכנולוגיה. החזקת מחשב בבית אסורה לחלוטין ומותרת אך ורק במשרד או בעבודה שלא בבניין המגורים האישי. אינטרנט מותר רק עם חסימה הרמטית של ועד התקשורת של הבד”ץ. סמארטפון מותר רק עם חסימה מוחלטת ללא אתרי חדשות וכדומה. אחוז גבוה ביותר של אנ”ש הם אברכי כוללים שאינם נצרכים לאינטרנט ומעדיפים ללמוד עוד דף גמרא או שיעור בספרי חסידות מאשר להיחשף ישירות לכיעור וממילא כמובן שלא מגיבים עליו.
בברכת עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום על ישראל ויהי רצון שלא תשרה מחלוקת על כלל ישראל. ו’יתמו חטאים מן הארץ’, ‘חטאים’ כתיב, ולא חוטאים.