הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה ורבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברר, נשאל שאלה אקטואלית בימים אלו, כאשר גל טרור שוטף את ארץ הקודש.
וכך נשאל: דייר בבית משותף מוסיף חדרים לדירתו על ידי פועלים ערבים. השכנים חוששים מהפועלים הערבים ודורשים לסלקם ולהחליפם ביהודים, אבל הדייר הבונה לא מוצא להם תחליף.
האם חייב הוא להפסיק את הבניה בגלל חשש הסכנה או לא?
הגר”י זילברשטיין השיב: “כמו שבשאלות של פיקוח נפש בצום יום הכיפורים או בשבת מתייעצים עם רופאים, וכמבואר במשנה ביומא ‘החולה מאכילים אותו ע”פ בקיאים’, כך בנוגע לחשש סכנה מהפועלים הערבים, יש להתייעץ עם הממונים על כך, ואם יאמרו המומחים שאין בזה חשש סכנה אי אפשר להכריח את הדייר הבונה שיפסיק את הבניה, כי זכותו היא לבנות בשלו כל עוד אין חשש מוכח של סכנה.
“בימינו רבים הם הפועלים הערביים העובדים בשכונות היהודים, ומבואר ביבמות דאם דשו בה רבים, אמרינן ‘שומר פתאים ד’, גם אנו נאמר ד’שומר פתאים ד”, בדבר שהשלטונות אומרים שאין לחוש.
“ואם יאמרו השכנים שהם חוששים גם לחשש קטן של סכנה דחמירא סכנתא מאיסורא, וכן נשיהם ובניהם וטפם חוששים גם לחשש קטן, יענה להם הדייר הבונה, שעל הניזק להרחיק את עצמו ושיעזבו את דירתם לכמה חודשים עד שהבניה תסתיים, כי הבונה עושה בשלו, והוא תשמיש כזה שרבים עושים כמוהו והבונה לא עושה כל דבר חריג ולכן לא חייב להפסיד”.
הגר”י הוסיף: “שאלתי שאלה זו את מו”ח מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל ואמר לי שלא שייך כאן לומר דכבר דשו בה רבים , מאחר דכלל זה נאמר לאדם החפץ ללכת בדרך שדשו בה רבים מותר לו לעצמו, אך בעניננו כששכניו מתנגדים אין הוא יכול להרגיע אותם ולומר להם תסמכו על כך שדשו בה רבים, דטענה זו אינה עומדת מול טענה של אחרים הבאים אליו בטענה שחוששים מהפועלים, וגם טענתו שזה בתוך שלו אינה מתקבלת מאחר וזה גם בתוך שלהם”.