הרבי מסאטמר מאשים העולים להר הבית – בגל הטרור: אין לכם מקום אחר להתפלל?
בדברים שנשא האדמו”ר מסאטמר בישיבה הגדולה בקרית יואל לרגל פתיחת ‘זמן חורף’, בהשתתפות אלפי בחורים מחמשת הסניפים של הישיבה – הוא התייחס למצב הביטחוני הקשה בישראל בכלל ובירושלים בפרט, וביקש מתלמידי הישיבה לשאת תפילות למען תושבי ארץ הקודש, כאשר במקביל תקף האדמו”ר את העלייה של יהודים אל הר הבית.
“אם מדברים בימים אלו, צריכים להתפלל לשלום אחינו בני ישראל תושבי ארץ ישראל בכלל ותושבי עיר הקודש ירושלים בפרט, שצריכים רחמי שמים מרובים שינצלו מידי רוצחי האכזרים, בתפילה לשומר ישראל שישמור שארית ישראל בכל מקום שהם – גם בארץ ישראל וגם בחו”ל, שלדאבונינו דם ישראל נשפך כמים.
“כבר מתחילת השנה שעברה נשפך דם ישראל כמים גם ברץ ישראל וגם בחו”ל, וזה כבר נמשך גם בשנה הזו וה’ יאמר לצרות ישראל די.
בשלב זה התייחס האדמו”ר לסיבות שהביאו, לדבריו, לגל האלימות: “אבל אסור לנו לשכוח מהמציתים שהציתו את השריפה. כידוע באש הולכים בתר הדלקה – המופקרים והמושחתים שעלו להר הבית כאילו להתפלל בהר הבית. האם אי אפשר להתפלל רק שם, במקום המכניס את כולנו לסכנה?”
האדמו”ר המשיך: “ומה יש להם לחפש דוקא שם – אם הם עולים למקום המקדש בהר הבית הרי זה באיסור כרת, אם הם לא הולכים למקום השייך להר הבית – אז למה צריכים ללכת דווקא לשם – האם אין מקום אחר להתפלל דווקא במקום הזה?”
האדמו”ר סיכם: “זה הדליק את השריפה והתוצאות רואים בבירור – והם האחראים על כל השפיכות דמים”.
להאזנה:
-
השאלה היא לא על מצבנו העגום בימים אלו, אלא על תקופות אחרות בהן יהודים חיו בבטחה יחסית. יש לבדוק ולחקור כיצד זה קרה אז. מה היו הסיבות שגרמו לכך. ממה פחדו אז הגויים או מה העניקו להם אז היהודים, שגרם להם להעדיף ולהתגבר על נטיית ליבם הטבעית ולחיות ב’דו קיום’ כפוי.
מה שקורה כיום בחוצות הערים בארצנו הקדושה, זה לצערנו מצב ברור מאוד מבחינת מקורותינו הקדושים. ההלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב, היא הלכה פסוקה ומקובלת על כל הפוסקים, אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים. אין חולק על קביעה זו שחז”ל אימתו אותה.
יש המון איוולת בניסיון להעמיק ולדלות את התשובה, מתי ולמה החלו אירועים אלו, בהקשר למה פרצה אינתיפאדה זו, ומי כביכול אשם בכך. מי שמחפש אשמים או תירוצים נבובים לכך, אינו אלא נגרר כפתי אחר אחרוני המסיתים במסגדים המעלים את ‘הר הבית’ על ראש הסתתם, ותולים את השתוללות הרצח הנוראה בסיבה כזו או אחרת, כדי להצדיק את מסע השנאה שלהם בעיני העולם.
הם, האויבים הפלסטינים, הצליחו בעצם לזרוע אש בתוך מחננו פנימה. הם זרקו לנו את העצם בדמות תואנה כזו, כדי שיהיה לנו על מה להתווכח ולהאשים זה את זה, ובלבד שלא ייווצר מצב בו עיני הכל נשואות אל הפוקוס האמיתי. הם הצליחו להסיט את תשומת הלב הציבורית מעיקר הבעיה – ההסתה המתחוללת במסגדים.