אחד המאפיינים של המערכה הנוכחית מול מתקפת הטרור המתרגשת עלינו הוא התפקיד שממלאים האזרחים בבלימת המחבלים. שלא כמערכות קודמות, שבהן ההתמודדות עם גורמי הטרור הופקדה בידי כוחות הביטחון, כאן האזרחים נחלצים ראשונים לפגוע במחבלים ולמנוע מהם להפיק את זממם.
אולם תפקידם של האזרחים אינו מצטמצם לתגובה המהירה במקרה של פיגוע. לציבור נועד תפקיד חשוב מאין כמותו בהתנהגות הכללית לנוכח גל הטרור. היבט זה חשוב אף יותר מחיסול המחבל היחיד, כי כאן נקבע גורל המערכה כולה.
הדלק והמטרה
למה המחבלים מנסים שוב ושוב לבצע פיגועי טרור? למה הם מוכנים אפילו למות ובלבד לפגוע ביהודים? התשובה השגרתית, שזה נובע משנאת ישראל, אינה מציגה את התמונה כולה. אכן, שנאת ישראל היא הדלק שמניע את תאוות הרצח שלהם, אבל יש לה גם מטרה אסטרטגית.
מטרתו של הטרור לזרוע אימה וחרדה בציבור, לרפות את ידי העם, ולגרום לו לחוש שאין ברירה אלא להיכנע לתביעות הטרוריסטים. אם הציבור מגיב בפחד, נמנע מלצאת לרחוב, מתבצר מאחורי סורג ובריח ומשבש את שגרת חייו – זו הצלחתו של הטרור.
במובן זה יש לכל אחד ואחת מאיתנו תפקיד חיוני לא פחות מלאנשי כוחות הביטחון. אנחנו, בהתנהגותנו, יכולים להכריע את הטרור. אם נוכיח שהטרור אינו מפחיד אותנו, שאנו יוצאים לעבודה וללימודים, לקניות ולטיולים, בלי לחשוש מהמחבלים – זו התשובה המוחצת ביותר לגל הטרור. כאן ייווכחו אויבינו כי אין בכוחם להכניע אותנו ולהטיל עלינו אימה.
האמת היא שהטרור מייצר חרדה הגדולה פי כמה וכמה מהאיום הממשי הטמון בו. האם אנו מפחדים לנסוע במכונית? הנתונים הסטטיסטיים מדברים על כמעט הרוג אחד וכשישים פצועים בכל יום מתאונות דרכים. ובכל-זאת אנחנו נוסעים במכוניות ואיננו מתמלאים חרדה לקראת כל נסיעה. הסיכוי להיפגע מטרור קטן לאין שיעור. הכול פסיכולוגיה של הטלת אימה וחרדה.
אמונה וביטחון
למרבה הצער, התקשורת בבלי דעת מעניקה לעיתים יתרון למחבלים, בהעצמה של כל פעולת טרור, בתמונות הזוועה, בכותרות הצעקניות. אם יש ירידה מסויימת בקניות – מיד מופיעות כותרות ענק על חנויות ריקות ורחובות שוממים. הצגה כזאת של המציאות גם מייצרת מציאות. בשעה שכזאת התקשורת צריכה לחוש אחריות, לטפח את מורל העם ולעודדו להמשיך בשגרת חייו ולא לפחד.
זו הנקודה שבה כל הארץ חזית וכל אזרח חייל. מחובתנו להתגבר על הפחד, להדוף את מאמצי ההפחדה של המחבלים, ולהבין שהיציאה לרחוב והמשך שגרת החיים הם הנשק היעיל ביותר נגד הטרור, והם שיגרמו לו לדעוך, מתוך תחושה שאין הוא משיג את מטרתו.
זו השעה לחזק את האמונה בקב”ה, שומר ישראל. להתמלא ביטחון כי יגן וישמור עלינו, ולא ייתן לאויבינו לפגוע בצאן מרעיתו. עלינו להתהלך בארצנו בבטחה, כפי שנקרא בפרשת השבוע על הציווי לאברהם אבינו: “קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, כי לך אתננה”. ובעזרת ה’ – ננצח!