אם אתם מסתפקים לאיזו חסידות משתייך החסיד שבתמונה – תולדות אהרן, גור, ויז’ניץ, או חב”ד – תופתעו בוודאי לגלות כי מדובר בלא אחר מאשר פועל ערבי, העובד בישיבת המתמידים של הגאון רבי לייב מינצברג בירושלים.
הערבי, העונה לשם נאסר, הוא תושב חברון, העובד בישיבה מזה כחצי שנה, ושם הלבישו אותו כחסיד, בעקבות פשיטה של משטרת ישראל על מוסדות וישיבות, בניסיון לאתר ערבים השוהים באופן שאינו חוקי.
בישיבה מספרים כי נאסר, אמנם גר בחברון, אך הוא ישן בישיבה, “כי הוא לא יכול לחזור הביתה כל יום”.
סיפורו של נאסר מעלה את סוגיית הדילמה בהעסקת פועלים ערביים במוסדות חינוך.
לא ניתן להתעלם מגל הטרור השוטף את ישראל, ומתחושות הפחד הנלוות למראה כל ערבי המסתובב באופן חופשי. אולם מאידך, לא כל מוסד יכול ומסוגל להרשות לעצמו העסקת פועלים יהודים, או אפילו עובדים זרים.
יחד עם זאת, יש לציין כי העונש המוטל על העסקת שב”חים הוא כבד מאוד.
בתחיל השבוע ספג תושב בקעת אונו, בן 38, בעלים של חנות ברמת גן, אשר נתפס מעסיק שני שב”חים פלסטינים עונש כבד: העסק נסגר בצו מנהלי ל-15 יום.
סיפורו של נאסר מעלה בעייה נוספת עליה כתב, גבאי בית הכנסת, בבלוג אישי: “בבתי כנסת רבים, עובדים ערבים. הגנן, איש הניקיון, האיש הטכני. העבודה של פועלים אלו כבר היתה לפולקלור, כאשר בדיחות רבות סופרו על ‘הערבי היהודי’ שיודע להגות מילים בלשון הקודש, ולצעוק ‘עשירי למנין’.
“אלא שבימים אלו עולות ונשנות הקריאות שלא להעסיק ערבים במקומות ציבוריים רבים ובכללם כמובן בתי כנסת.
ואני שואל: האמנם?
“האם נכון הוא להטיל עונש קולקטיבי על כלל הערבים רק בגלל שחלק לא גדול מקרבם, החליט לנקוט באמצעי הטרור?
“אינני מתעלם מהסכנה הרבה, אבל עם זאת מה עם מושג ‘כבוד – הבריות’? האם לנו כגבאים בבתי כנסת, אין חובה יתירה לנהוג כבוד בכל אדם שנברא בצלם, גם אם הוא לא מבני ברית, וגם אם אחיו בחרו בדרך האלימות”?