דרעי וישי – מי מהם פוליטיקאי חכם ומי בעל מידות טובות?• טור פוליטי

1.

שנתיים חלפו פטירתו של הגר”ע יוסף זצ”ל, ולא פחות משלושה ניסו לאחוז בשולי גלימתו.

תחילה הייתה זו העצרת הרשמית של תנועת ש”ס, שהתקיימה בבית הכנסת הגדול בירושלים, ביום חמישי בשבוע שעבר. רק יומיים הפרידו בינה לבין עצרת שארגנה תחנת הרדיו ‘קול ברמה’ במוצ”ש – אף היא באולם בבירה.

גם עבור רבי משה יוסף, מי שבביתו התגורר הגר”ע זצ”ל, והיה מקורב אליו יותר מיתר אחיו, אורגנה עצרת בביתו  – ‘בית הרב’ – בהפתעה וללא ידיעתו. במהלך העצרת הוא הספיד את אביו בפני ראשי וקודקודי ‘בד”צ בית יוסף’, בראשו הוא עומד מזה שנים – ארגון כשרות שהיה יקר מאד לליבו של הרב.

יש שיאמרו, שהעצרת שארגנה תנועת ש”ס הייתה דלילה. אבל לא הוגן לומר זאת, בטח לא על רקע ההסלמה הביטחונית בירושלים.

מאידך, קשה להתעלם מהצפיפות שנרשמה בעצרת ‘האלטרנטיבית’ שאורגנה על ידי ‘קול ברמה’, ובאופן פחות רשמי זוהתה עם תנועת ‘יחד’ של היו”ר לשעבר, אלי ישי.

הקהל הספרדי-חרדי שהשתתף בעצרת זו עתיד לשים, כך נראה, גם בפעם הבאה את הפתק ‘יחד’ בתיבות הקלפי – בין אם תעבור את אחוז החסימה ובין אם לא. תלוי באחוז ההצבעה במגזר הערבי, תלוי בעוד דברים טכניים רבים, אבל כמו שהדברים נראים כעת – התנועה תתמודד בבחירות, בצורה כזו או אחרת.

באופן רשמי, עומד בראשה ראש ישיבת ‘כסא רחמים’, הגר”מ מאזוז. באופן לא רשמי יש לה פטרון נוסף, רב שעומד מאחורי צללית – הראשל”צ ורבה הראשי של ירושלים, הגר”ש עמאר.

לעולם לא תשמעו מפיו הודאה בכך, ולא רק משום שאסור לו להתערב פוליטית. שכן, למה לו להסתבך בצרות מול תנועת ש”ס העוצמתית. אבל בעצם הגעתו לעצרת, כשהוא יושב על הבמה לצידו של הגר”מ מאזוז, היה משום אמירה. אמירה חזקה ביותר.

אין זה סוד שש”ס לא ממש מחבקת את הגר”ש עמאר אל חיקה. הגם שהוא שומר על שתיקה, יש בסביבתו רחש-בחש של התמרמרות.

מאז ומתמיד (ובעיקר לאחר טרפוד ‘חוק עמאר’ בכנסת) לא שררו יחסי אהבה בינו לבין יו”ר תנועת ש”ס, אריה דרעי. היחסים הללו עלו על שרטון לאחר שהרב עמאר הכתיר מועמד משל עצמו, את הגאון רבי ציון בוארון, כנגד מועמד ש”ס – הגר”י יוסף, בהתמודדות על כס הראשל”צ.

אז נכון שנרשמה סולחה בין הצדדים, ערב הבחירות לרבנות ירושלים, וש”ס תמכה במועמדותו, אבל מדובר, כך לוחשים מי שלוחשים, בשלום קר, צונן. אולי אפילו קפוא.

2.

אל המרפסת שבבית ברחוב הקבלן התאספו בזה אחר זה משגיחי הכשרות של ‘בד”צ בית יוסף’. רבי משה יוסף סיפר להם איך היה אכפת לאבא, הגר”ע זצ”ל, מההשגחה; איך אמר תמיד שלשוחטים יש אחריות כי הם מייצגים אותו עצמו, באשר הוא האחראי.

“אבא נכנס, בדק סכינים אחד אחד, כשסיים אמר, תעשו טובה, תעצרו את העבודה, תיכנסו כולם לחדר אני רוצה לדבר אתכם משהו.

“עד שיצאנו, אבא כבר ישב בחדר. נכנסו כל הצוות של השוחטים והמשגיחים, אבא התחיל לבכות בדמעות שליש. אמר, השם שלי עליכם, אתם נושאים את החותמת שלי עליכם. אם חס ושלום יש תקלה, אם הסכין חס וחלילה לא טובה, מי יכול לדעת את זה? זה אתם והקב”ה”.

לשמוע אותו – ולהיזכר עד כמה היה אכפת להגר”ע מ’בית יוסף’.

ואז להיזכר איך בכינוס מרשים שערכה ש”ס בצפון לפעילי השטח שלה, ערב הבחירות האחרונות לכנסת, היה האוכל שהוזמן כשר בכשרות מהודרת מאוד, אבל לא בכשרות ‘בית יוסף’.

היו שהסבירו אז הסברים מלומדים אודות כך ש’בית יוסף’ אינו חלק מהתנועה, רווחיו אינם נכנסים לקופת המפלגה, ולפיכך – בל יצפו אנשיה שהמפלגה תדאג להם.

הטיעון צודק. אבל האם כך נוהגת מפלגה שתולה את תמונתו של הגר”ע בחוצות בערבי בחירות?

3.

ערב חג הסוכות. כמקובל, עיתון התנועה, ‘יום ליום’, מצרף לקוראיו שי חגיגי – תמונות מורי דרכה ומכווניה של התנועה להשבת עטרה ליושנה.

ומי בפוסטר? הרבנים שליט”א, חברי מועצת חכמי התורה.תמונתו של הגר”ע זצ”ל, למרבה הצער, נעדרה. גם מי שאינם מזוהים עם האופוזיציה של ש”ס, כאבו זאת.

מצד שני היו שהסבירו: וכי אין ש”ס נוהגת בדיוק כפי אחותה האשכנזית? וכי ‘דגל התורה’ משלבת תמונות של הגרא”מ ש”ך זצ”ל בפוסטרים שלה?

אז זהו. שאין כל דימיון. ‘דגל התורה’ אינה משתמשת בתמונות הגרא”מ שך בחוצות הערים בערבי בחירות, בעוד ש”ס משתמשת גם משתמשת.

אתה לא יכול למתוח תמונת ענק של הר, רק לשם בחירות, אבל לשכוח אותו כמה חודשים אחרי.

או שאתה נאחז בשולי גלימתו וממשיך להחיות את זכרו, בבחירות כמו בחגים. או שלא.

או שאתה ממשיך לשמור על מה שהיה ציפור הנפש שלו, על היקר לו מכל, ארגון הכשרות שלו, או שתתרכז במוריך שליט”א ועזוב את שולי גלימתו בערבי בחירות. שלטי בחירות בלי ‘אבא מה עשו לך’.

כי אם אתה נכנס לפינה של ‘אבא מה עשו לך’, יש שישיבו לך באותה מטבע: אבא? – מה אתם בש”ס עשיתם לו…

4.

לפני מספר ימים אירחה קבוצת הווטאסאפ ‘המטבחון’ (הלהיט הפופולארי החדש: אירוח אח”מים בקבוצות ווטאסאפ חרדיות. גם יאיר לפיד לא החמיץ את הטרנד והתראיין בקבוצת ‘מרכז התקשורת’) את החוקרת ד”ר ענת פלדמן, מומחית אקדמית לענייני ש”ס, מהמכללה האקדמית ‘אחוה’.

קראתי את הדברים שכתבה. בהמשך גם שלחה לי מחקרים שערכה על התנועה.

למרות שאינני בטוחה עד כמה שיתפו איתה ח”כי ש”ס בעבר ובהווה פעולה, ועד כמה שפכו את ליבם בפניה, וכך גם  בני ביתו של מרן, לצד עוד אישים נכבדים בש”ס – הרי שאין ספק שמחקריה המלומדים יכולים לשפוך אור על הנעשה בתנועה.

ההגדרות שלה, הגם שהיו קצת קיצוניות ומרחיקות לכת, מעניינות. היא הפתיעה אותי בכמה אמירות שלה, הגם שלא עם כולן הסכמתי.

בין השאר טענה ד”ר פלדמן שלש”ס אין כיום רבנים חשובים התומכים בה ויכולים לאחד את כל הקהילות הספרדיות. היא צודקת בכך שאחדות, אחרי לכתו של הגר”ע יוסף זצ”ל, כבר לא תהיה לעולם בציבור הספרדי-חרדי.

עצם העובדה שרב שהוא בשר מבשרה של ש”ס, הגר”ש עמאר, הולך לעצרת המזוהה עם תנועה מתחרה לש”ס – מדברת בעד עצמה.

גם נכון לומר שגדולי החכמים של ש”ס אינם מצליחים לכנס אליה את ה’שקופים’, אלו שהיו מצביעיה המסורתיים של התנועה במהלך כל השנים, מאז הקמתה לפני יותר מ-30 שנה. מסעודה משדרות, כמשל.

יחד עם זה, לדעתי, עדיין יש לש”ס שדרת הנהגה רצינית ומשמעותית, שמלכדת את רוב רובם של בני התורה של ש”ס – חכם שלום כהן, ראש מועצת החכמים, ולצידו הראשל”צ הגר”י יוסף.

מי מביניהם מעודף כמרן הרשמי של ש”ס? נכון להיום, הראשל”צ אינו יכול להיות מעורב בפוליטיקה. הקרב הגדול יחל עם סיום תפקידו בעוד כשמונה שנים. צפו לתחרות קשה בין תומכי הגר”ש כהן לתומכי הגר”י יוסף.

פלדמן טענה בנחרצות כי אלי ישי עתיד להקים מפלגה ולתפוס מקום במערכת הפוליטית.

אני מסכימה איתה בדבר הקמת המפלגה. באשר למקום אותו הוא יתפוס במערכת הפוליטית, לדעתי צריך להמתין ולראות. הדבר תלוי בתנאים מרובים (כיסוי חובות, מילוי מצברים כלכליים לקראת מרוץ, חרישת השטח לקראת הגדלת מאגר המצביעים ואולי גם פרישה רשמית של הגר”ש עמאר מתפקידו כרבה של ירושלים ותמיכה רשמית במפלגה – קלף מנצח, אם יישלף).

יש מן הצדק בטענתה ולפיה אישי ציבור נכבדים מכבדים את שמחותיו, כמו את אסונותיו (‘שבעה’) ומגיעים כדי לאחל/לנחם. כך עשו בכירים כמו שר הבטחון בוגי יעלון, שר התחבורה ישראל כץ ועוד רבים וטובים. אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו דאג להיפגש ולנחם (תרגיעו, לא פגישות רבות, פגישת ניחומים).

לסיום – היא ניסתה להגדיר את ההבדל בין דרעי לישי.

דרעי, לדבריה, “פוליטיקאי חכם”, אלי ישי “פוליטיקאי חכם ואדם בעל מידות טובות”.

רק אזכיר, לא בהכול הסכמתי איתה…