אחרי עצרת הזיכרון שארגנה תנועת ש”ס בבית הכנסת הגדול בירושלים, לזכרו של הגר”ע יוסף זצ”ל, ואחרי העצרת של תחנת הרדיו ‘קול ברמה’ במוצ”ש בירושלים, מתברר כי גם בביתו של הגר”ע ברחוב הקבלן 45, נערך כינוס מיוחד.
הבן, רבי משה יוסף, מנכ”ל בד”ץ בית יוסף, בחר לכנס את ראשי הארגון דווקא בביתו, וגם נשא בפניהם דברים. “סליחה על הטרחה המרובה, אנשים הגיעו מסוף העולם, אבל זה לא לכבודי אלא לכבוד אבא”, אמר.”וזה בוודאי לכבוד אבא שבביתו נמצאים שליחיו. אנחנו שליחים שלו. בכל צעד ובכל מעשה שאנחנו עושים אנחנו רואים אותו מול עינינו.
“ידועה הגמרא שאדם שרוצה לחטוא ויצרו מתגבר עליו יצייר דמות אביו מול עיניו. ככה עשה יוסף הצדיק שיצרו התגבר עליו עם אשת פוטיפר וצייר דמות אביו.
“אנחנו שליחים שלו. בכל קושי, ויש קשיים, וכולנו יודעים כמה קשיים – לעמוד מול בעלי עסקים, מול אנשים חזקים בממון, ואדם שהוא חזק בממון מרגיש שהעולם שלו, ואנחנו עבדים שלו ונותנים לו שירות. ואתם תעשו ככה, ותעשו ככה, נותן לנו פקודות. ואנחנו צריכים לעמוד מולו ולשמור על חומרת הכשרות. לשמור על הקווים. המטרה היא לא סתם – אנחנו רוצים להשאיר את הכשרות כמו שצריך.
“אם נשאיר את דמותו מול עינינו, ונזכור שאנחנו שליחים שלו – הכול ייראה אחרת.
“כשאבא בא למשחטה, שנתיים לפני שנפטר, ביוזמתו, הוא התקשר אלי בשעה 10 בבוקר. אמר לי: רוצה לבוא למשחטה בהפתעה, לא תספר לאף אחד.
“הוא היה לפני כן, אבל אז היה הרבה פועלים ערבים והיה מסובך, אבל הוא לא נרתע, אמר רוצה לדבר עם השוחטים, עם בודקי הסכינים. נו, מה, אגיד לו ‘לא’? קפצתי מיד בשמחה.
“היינו אז שוחטים במעלה אדומים, נסענו, בלי שום התראה, קיבלו התראה עשר דקות קודם, כשהיינו כבר בדרך.
“אבא נכנס, בדק סכינים אחד אחד, הבין דבר דבר, על כל דבר אמר מה שהיה לו לומר. כשסיים אמר, תעשו טובה, תעצרו את העבודה, תיכנסו כולם לחדר אני רוצה לדבר אתכם משהו.
“עד שיצאנו, אבא כבר ישב בחדר. נכנסו כל הצוות של השוחטים והמשגיחים, אבא התחיל לבכות בדמעות שליש. אמר, השם שלי עליכם, אתם נושאים את החותמת שלי עליכם. אם חס ושלום יש תקלה, אם הסכין חס וחלילה לא טובה, מי יכול לדעת את זה? זה אתם והקב”ה.
“נכון, רב המשחטה בודק, אבל ביני וביני אתם יודעים שאפשר לעשות טעויות. אני מתחנן בפניכם שלא אבוא לעולם הבא ויתבעו אותי בשמים איך עשית דבר כזה. השם שלי נמצא בידיים שלכם. כל אחד מכם מורא הוראה. בכל דבר ודבר, כל מה שנמצא לפניו, כל ריאה שלפניו, כל גיד שלפניו, הוא מורה הוראה”.