הרב אליהו נגד צהר: “מעניין אותם רק איך אנחנו נראים בעיני הגויים”

רב היישוב שהם ויו”ר ארגון צהר, הרב דוד סתיו, התעמת היום (רביעי) בשידור חי בתוכניתו של אלעד קינסט “מעודכן ועכשיו” ברדיו גלי ישראל עם הרב הראשי של צפת הגאון רבי שמואל אליהו, מה דינו של מחבל שנוטרל בשטח.

הרב סתיו קבע כי אסור לפגוע במחבל שכבר נוטל בזירת הפיגוע.

“אחרי שתמה הפעולה, שהוא כבר אזוק וכבול ואין לו סכין – זאת דילמה קשה: מצד אחד, ממשלת ישראל יש לה ניסיונות עבר בו היא משחררת מחבלים בעסקאות היא מטילה עליהם עונשים קלים ולא חורצת את דינם למוות, ואדם שנקלע למקום אומר שהוא יהרוג אותו על מנת שלא יוכל להשתחרר בפעם הבאה. והדבר הזה אסור”, טען.

הרב סתיו נימק את דבריו: ”הנימוק הפרקטי – הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שרשתות בעולם יראו איך יהודים הורגים ערבים כפותים, מנוטרלים שאין נשקפת מהם סכנה – דבר שיכול להוביל לעוד כמה רציחות של ישראלים בארץ ובעולם.

”הנימוק היהודי והמוסרי – אנחנו לא בית דין, ‘הקם להורגך השכם להורגו’, מהרגע שהוא לא קם להורגך אזי אין לאדם רשות להרוג אותו- אדם פרטי לא הורג אדם אחר, אנחנו לא בג’ונגל ולא בפלנגות. כל עוד המדינה לא החליטה את זה אדם פרטי לא יכול להחליט את זה על דעת עצמו – אין נקמה פרטית אלא רק החלטת המדינה”.

לדברי הרב סתיו, למחבלים הרוצחים מגיע למות, אך לא אנחנו צריכים לעשות זאת.

”לצד הזהירות יש לנו חברה מאוד בטוחה בעצמה ויש לנו הערכה עצומה לכל היהודים הגיבורים שפגעו בכל הרשעים בלי להסס ובלי להתלבט, אבל זה לא אומר שצריך להמשיך ולהכות במי שכבר נוטרל. היה מגיע לו למות. אבל אם הוא לא מת – לא אנחנו נהרוג אותו”.

הגר”ש אליהו אמר מנגד: “רבני צהר שוכחים את ההלכה – ורק מעניין אותם איך אנחנו נראים בפני הגויים”.

הוא אמר: “אסור להשאיר רוצח חי. הם לא למדו ספר שמות? הם מחקו את זה מהתורה? אני לא מבין אותם. איפה ההלכה? ההלכה ברורה: משה רבנו רואה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו – והסיפור שהתורה מספרת לנו כי אדם שאכפת לו מעם ישראל – לא אכפת לו מה יגידו (או) לא יגידו, המציאות היא שהחיים שאנחנו מתמודדים איתם הם החיים שלנו פה. אי אפשר כל היום לחשוב מה כל היום חושבים עלינו”.

רבה של צפת נשאל האם חיסול המחבל הרוצח הוא תפקידו של הפרט או של המדינה – והשיב: ”הרב סתיו מתעלם שוב ממה שכתוב בתורה. בתורה כתוב במפורש: יש בית דין שגואל דם ויש אדם פרטי שגואל דם – זה מצווה של גאולה. זאת ההלכה ואם אין גואל דם בית הדין ממנה אדם פרטי שיגאל את הדם.

“גאולת דם זה כאשר המחבל הצליח. אסור לקחת סיכון על אדם – לא מסכנים חיים של יהודי. לא צריך לקחת סיכון. אנחנו צריכים שהבן אדם הזה לא יצא חי מכל סיבה בעולם”.