“הם יודעים שאתיופים לא מעניינים אף אחד, אל תפחדי” • איך מגיבים בטוויטר על המצב

כה צייצו המצייצים: ימים קשים חולפים על כוחותינו ברשת הכחולה, כלומר, בטוויטר. ימים של בכי ומכאוב, ימים בהם הם נזכרים שוב ושוב בבדיחות מוות ושכול, וצוחקים במרירות • תראו
א' חשון התשע"ו / 14.10.2015 09:40

קשה לומר שמה שקורה בטוויטר אינו טירוף.

בימים הקשים של ‘צוק איתן’, כאשר שמות ההרוגים עפו בוואטסאפים של חובבי נייעס, לא כאבה הרשת הזאת כל-כך. אולי זו הפגיעה בפתח תקווה, עיר החבטות של הטוויטר, אולי רעננה, עיר המגורים של כמה מהצייצנים, אולי תל-אביב – עיר המגורים של השאר.

הצייצנים אינם מוציאים את הכאב – כמקובל בפייסבוק – בצורת קריאות לרצוח ערבים, הם מוציאים אותו בצורת ציניות כאובה, חדה, בוטה.

אז אם שרדתם עד כאן, ואתם בטוחים שאתם מעל גיל 18 ומוכנים להיחשף לזוועות, תחתמו לנו כאן וכאן וכאן, תסמנו ‘וי’, ותתחייבו שלא תתבעו אותנו על הוצאות החזקת פסיכולוג/פסיכיאטר.

והנה חלק ממה שצייצו צייצנינו משעות הצהריים ועד שעות הלילה של אמש.

בשביל האיזון, נתחיל עם ימני:

חשבתם שצחקתי בכותרת, אה? אז הנה:

 

עוד סוג של ימני

זה שמאל רך:

 

חובות תקשורתיים:

 

גם שעון מקולקל צודק שלוש פעמים ביום:

 

 

זאת הפעם השניה:

 

 

 

 

תזכרו אותו בפיגוע הבא, לא נונצ’קו, לום:

האיש שלנו בהודו עושה ניסויים חברתיים בישראליים שם:

 

כנסו לציוץ הפנימי:

וזה בהודו, לגמרי הודו:

 

תקווה מוזרה קצת, אנחנו עשויים לטבוע:

 

 

 

 

מותר לפעמים להקשיב לרגועים בינינו, גם אם לא נסכים איתם

 

 

כן כן, גם בתמונות, ניצח.

 

ועם זה הלכתי לישון, יש לציין שאני צריך שעון מעורר – כי מחקתי את האפליקציה של ‘נוני מוזס הזה’.

הדפס כתבה

כתבות שאולי יעניינו אותך

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות