אל תגידו לי ‘גל טרור’. זאת אינתיפאדה

אחרי שהתאוששנו מן החגים המרובים, ומנזקם הקולינרי, התעוררנו למציאות כביכול “חדשה” בה אנו נתקלים ב”גל” פיגועים בלתי פוסק.

רק שדבר אחד לא ברור בכל הקונספציה הזו:  כיצד ניתן לארועים האחרונים “גל” כאשר הגל הזה מלווה אותנו כמעט שנה וחצי? אולי צונאמי…

התעוררנו למציאות כביכול חדשה ואני מנסה לשאול את עצמי: האם אני מתפלא, האם ה’גל’ הזה תפס אותי לא מוכן? אז זהו שלא.

לצערי, אין כאן כל הפתעה. אני זוכר את ההתחממות ביו”ש בעת ההיא ואיך לא, כתמיד היא מתחילה ומסתיימת בהר הבית.

אנו חיים במציאות כזאת במשך השנתיים האחרונות, בה כל יום שישי ישנם היערכויות מוגברות בהר הבית. כל יום שישי מהומות בהר של יידוי אבנים וזיקוקין, הגבלת עליית מתפללים צעירים, ושוטרים חמושים המנסים להשתלט על המהומות שקיבלו קביעות.

ניסיון ההתנקשות בפעיל הימין יהודה גליק, הפגנות והפרות סדר ביו”ש וירושלים, פיגוע דריסה מצפון לירושלים, פיגוע דקירה בתחנת דלק בכביש 443, ועוד פיגועים רבים שכאלה.

אבל אנו, כביכול, לא שמענו לא ראינו. כרגיל, טייחנו. בינתיים עוד ועוד פעולות נקמה של תג מחיר, רצח מוחמד אבו חדיר לפני יותר משנה כנקמה על רצח שלושת הנערים הי”ד, שגרם להשחתת תחנות הרכבת הקלה והשבתתן לזמן מה בשכונות הערביות, וליצירת מצב חדש בו בכל פעם שהרכבת עוברת בשכונות הערביות היא נרגמת באבנים.

הצתת בית משפחת דאוובשה, פעולות תג מחיר ששימשו גפרור להצית עוד יותר את המציאות המתוחה.

אז מה זה היה עד עכשיו – לא ‘גל טרור’?

במשדרי החדשות לא מדברים משום מה על יידויי אבנים, כל עוד אף אחד לא נפצע קשה או מת. הכל בסדר וניתן להמשיך בשגרה ולשדר עסקים כרגיל. להתעסק באיזו קבוצת כדורגל הפסידה, ומהי עלות המשכן החדש של ראש הממשלה…

אל תעלו להר הבית

אז אל תגידו לי כעת ‘גל טרור’. זאת אינתיפאדה עממית מסוג חדש שלא הכרנו.

רק היום לפני 15 שנה בוצע הלינץ’ המחריד ברמאללה. בכל פעם שאני שומע את פרטיו המזעזעים, צמרמורת אוחזת בכל גופי.

וזה הזמן להזכיר: אינתיפאדה משמעותה בערבית – התקוממות.

האם אני המשוגע היחיד פה היודע שכל בוקר אני יקום ליום של פיגועים, ועלי להיזהר ברחוב ולחשוש מכל ערבי בל-ידקור, ולהיזהר כשנוסעים בכביש 443 שאבן לא תושלך עלינו?

רק אל  תקראו  לזה גל טרור. זו אינתיפאדה.

ואגב, מותר להפנות אצבע גם אל עבר המחנה שומר המצוות: חדלו מלעלות להר הבית. אינכם מוסיפים להרגעת המצב.

בישראל כיהן כראש ממשלה אדם שבחר לעלות להר הבית כדי ‘להוכיח’ לערבים כי הוא בעל הבית על  המקום. בינתיים הוא נפל לתרדמת והלך לעולמו, אך את ההתקוממות (האינתיפאדה) שהגיעה בעקבות מעשיו המתגרים קשה לשכוח.