חברת קיבוץ הגישה לאחרונה בקשה לבית הדין הרבני, למתן צו-מדור ספציפי על הבית המשותף לה ולבעלה.
לדברי עו”ד עינבר לב, המייצגת את האישה, צו למדור ספציפי אוסר כל אפשרות למכור את הדירה, ולא מאפשר לאף גורם לפנות את האישה מהנכס, גם אם הנכס כלל אינו שייך לה – אלא לקיבוץ במקרה זה.
לדברי עו”ד לב, מבנה הבעלות על בתים בקיבוצים, ביחוד כאלה שלא נערך בהם שיוך נכסים, הוא מורכב ביותר – ולמעשה בית הדין הרבני הוא הגורם שהכי קל לכפות באמצעותו את אי-פינויה של האישה מבית שכלל לא נמצא בבעלותה, שהוקם על אדמה שכלל לא בבעלות הקיבוץ.
צו מדור ספציפי מהווה את אחת מזכויות היסוד הניתנות לנשים על פי ההלכה היהודית, ולפיו לאישה נשואה עומדת זכות לקבל מבעלה מגורים וקורת גג שקטים ומוגנים. צו זה מוגש כסיוע זמני במסגרת בקשה למזונות-אישה, ומיושם עם קבלתה.
על פי תביעת הגירושין שהגישה האישה באמצעות עו”ד לב, חלה הרעה ביחסו של הגבר כלפיה לאחר לידתה האחרונה.
האישה ביקשה מבית הדין הרבני שיורה על גירושיה מבעלה, ויקבע לה מזונות-אישה עד מתן הגט. כמו כן, ביקשה עו”ד עינבר לב חיוב למדור ספציפי בדירה – עד למתן הגט בפועל – כלומר, שיינתן צו שימנע את פינויה של האישה מביתה עד אשר ישלימו בני הזוג את גירושיהם.
לדברי עו”ד עינבר לב, הבית המשותף לשני בני הזוג אמנם לא שייך להם מבחינת החוק, היות והקיבוץ עדיין לא ערך שיוך דירות לחבריו, אך השניים השקיעו בו יחדיו כמיליון שקלים – על מנת להרחיבו ולשפצו.
לדברי עו”ד לב, קבלתו של צו למדור ספציפי לא יאפשר לקיבוץ להעביר את הבית לשימושו של אדם אחר, ולמעשה יחייב את הבעל לעבור לדירה חלופית בקיבוץ.
עו”ד לב דרשה בבקשתה, שהבית יוותר בחזקתה של האישה, על הזכויות והחובות הכרוכות בהחזקה זו, וכי הגבר יקבל את החזר השקעתו בבית וכן פיצוי סמלי, בקיזוז חובותיו לתובעת, במידה שיהיו.
במסגרת החלטת בית הדין קבעו הרבנים שבקשתה של האישה הגיונית וראויה, אך יש תחילה לבדוק אם היא זכאית למזונות-אישה, ועל כן קבעו דיון דחוף בסוגיה, מיד לאחר סיום פגרת בתי הדין.
לדברי עו”ד לב, פניות של חברי קיבוץ אל בית הדין הרבני הן נדירות ביותר, בגלל התהום ההיסטורית והתרבותית הפעורה בין רוח הקיבוץ לבין העולם החרדי – אך למעשה פעמים רבות דווקא פניה של חברי קיבוץ אל בית הדין הרבני בסכסוכי גירושין, יכולה לספק את ההישגים הטובים ביותר עבור הקיבוצניק המתגרש.