שבעה משבעה חוגים – מספרים: זה השיא בחג שמחת תורה שלנו

חלק ניכר מהמרואיינים שנמנו על שבע העדות, או על שבעת הגוונים של העם היהודי בחרו להזכיר את המדרש המתאר ארבעת המינים כסימבול לארבעת הזרמים המרכיבים את עם ישראל. ואכן, נדמה כי רב המשותף המאחד את כלל העם היהודי בימים השמחים של חג הסוכות, על המפריד.

עם זאת, גם למנהגים, לתפיסות העולם, לרגעי השיא של החג יש מאפיינים ייחודיים. אינה דומה שמחת בית השואבה של ישיבת חברון לזו של חסידי ברסלב ביבניאל, ואינו דומה ביקור החג אצל הרב אזרחי לנענוע בארבעת המינים של האדמו”ר מתולדות אהרן.

לצורך כך קיבצנו שבעה מרואיינים מכלל העדות והחוגים בעם ישראל, שיספרו לנו על רגעי השיא בחג הסוכות שלהם, על ארבעת המינים, ועל רגע השיא של שמחת תורה בקהילתם.

השתייכות מגזרית: ליטאי 

מרואיין: אריה אדלר.

מהו סוכות בשבילך?

סוכות הוא חג קליל, שמח, יש אווירה טובה. להבדיל מפסח, סוכות אינו חג ‘כבד’ כפסח, בו ישנם אלמנטים רבים של איסור, הקפדה על כשרויות, הכנות מדוקדקות בתחום הניקיון, האוכל, המצות וכו’. בחג הזה צריך רק לשבת בסוכה – שזהו דבר שאני נהנה ממנו במיוחד.

ארבעת המינים?

כ-10 שנים הפעלתי עסק של ארבעת המינים. האווירה היתה משמחת מאד. גם היום, כשאני אינני מוכר, אני נהנה להסתובב ברחוב, לראות את ההמונים בוחרים את ארבעת המינים.

חמוד מאוד לפגוש בכל המגזרים, גם הפחות דתיים מנסים לרכוש את ארבעת המינים, ולא פחות נחמד להתבונן באברכים האדוקים שעל כל בלטעל או נקודה חומה קטנה ממהרים להתייעץ עם הרב.

ארוע חג מרכזי?

במשך שנים ארוכות אני נוהג לבקר את ראש הישיבה הרב ברוך מרדכי אזרחי בחג הסוכות ובחג הפסח. למרות שלא למדתי בישיבת עטרת ישראל, אני מגיע בלוויית קבוצה של חברים בני גילי, אנשי עסקים, שלמדו בעבר בישיבות ובמשך שעות ארוכות אנו מקשיבים לדבריו של ראש הישיבה המיוחד הזה.

רבי ברוך מרדכי מספר בימים אלה על ישיבת סלבודקא, על חמיו המשגיח רבי מאיר חדש, על הרב מבריסק. בכל פעם צפים אירועים נסתרים שלא הכרנו שמקבלים טעם מיוחד כשהם מועברים על ידי הרב אזרחי. בין הסיפורים נוהגים לשיר בסוכה, שירים ומארשים מרגשים חלקם לבקשת ראש הישיבה.

שמחת בית השואבה?

אני נוהג ללכת לישיבת חברון בה למדתי. מתקיימת שם שמחת בית השואבה גדולה מידי שנה, ושם אני פוגש בכל שנה את חברי בני המחזור שלי. מדובר על חברים אתם למדתי לפני 30 שנים. שמחת בית השואבה הזו מחליפה את ‘פגישת המחזור’ המסורתית בה כל אחד מספר לחבריו את אשר עבר עליו במהלך השנה האחרונה.

רגע השיא בשמחת תורה?

אספר שוב משהו הקשור לרב אזרחי: שהיתי בשמחת תורה בישיבת עטרת ישראל. ההקפות שם לא היו שונות באופן מהותי מהקפות בכל בית מדרש ישיבתי אחר. אלא שאז לקראת סיום ההקפות נעמד ראש הישיבה מול ארון הקודש והחל לקפוץ בעוז מול ארון הקודש כשמטפחת אחוזה בידו, ונראה היה, ממש כמו בסיפורי חסידים, כי הוא נמצא במקום אחר, בעולם עליון כל שהוא. זהו רגע השיא מבחינתי בשמחת תורה.

השתייכות מגזרית: חסידות תולדות אהרן

מרואיין: שמואל וינפלד.

מהו סוכות בשבילך?

סוכות הוא המשך של ראש השנה ויום כיפור. בחלק הראשון של חודש תשרי ביטאנו את מה שיש לנו כלפי בורא עולם, כעת הוא מחבק אותנו, אנחנו יוצאים החוצה – לסוכה והוא סוכך עלינו.

ארבעת המינים?

הגמרא במסכת סוכה מספרת שבימים של שמחת בית השואבה לא ראו החוגגים שינה בעיניהם. אצלנו בתולדות אהרן מקבל הדבר ביטוי מעשי. בבוקר מגיעים לבית הכנסת, ובין שחרית להלל יש הפסקה של שעתיים. בזמן הזה מנענעים כל החסידים את ארבעת המינים של האדמו”ר. בינתיים מתקיימים שיעורי תורה.

לאחר מכן ניגשים להלל. האדמו”ר עובר לפני התיבה וכשהוא מנענע הציבור שר שירי רגש, כמו שירי חב”ד וכדומה. התפילה אם כן מסתיימת רק בשעה אחת בצהריים בכל יום. לאחר מכן יש עוד שיעורי תורה, ולקראת הערב מגיעה שמחת בית השואבה הגדולה שבכל יום, כך שאנו אכן כמעט ‘לא רואים שינה בעינינו’.

אירוע חג מרכזי?

בחסידות אנו נוהגים לעלות לרגל. לא הולכים לכותל כמו שנוהגים רבים, אלא מגיעים למקום גבוה ממנו ניתן לראות את הריצפה של הר הבית. לצורך העניין אנו עולים להר הצופים, להר הזיתים או שמוצאים דירה הממוקמת באתר גבוה בעיר העתיקה ומשם מתבוננים על ריצפת הר הבית. יש בזה עניין.

שמחת בית השואבה?

כידוע, ‘תולדות אהרן’ היו הראשונים בארץ שקיימו בכל יום אירוע של שמחת בית השואבה. מה שכל כך יפה בשמחה הזו הוא שדווקא  החסידות הזו, שנתפסת כ’מתבדלת’ מאד, קולטת לתוכה את כל הזרמים. מכל הצבעים ומכל המינים מגיעים אליה.

רק כעת שמעתי שהרב שרלו הוציא פסק הלכה שאסור לדתיים לאומיים להישאר באירוע כאשר שרים את הפזמון ‘בשלטון הכופרים’. כלומר, גם אנשיו מגיעים לארועים אלו.

בשמחות בית השואבה משתתפים אלפי אנשים, יש סעודות שתייה ומזון. בעבר היה גם צ’ולנט, עד שהסיקריקים שנלחמו נגד ‘תולדות אהרן’ עשו טרור, מאחר שלדבריהם האירועים הללו הביאו אנשים שאינם ‘מתאימים’ למאה שערים. הפשרה שהושגה היתה: קיום אירוע בלי צ’ולנט.

רגע השיא בשמחת תורה?

אין אצלנו החסידים רגע שיא בשמחת תורה. בזוהר  כתוב שבשמחת תורה עם ישראל שמח עם הקב”ה, כך שכל ה-24 שעות הללו חשובות ויקרות. צריך לזכור שהשמחה אינה רק על כך שלמדת תורה, אלא על התורה גופה. אתה שמח עם הקב”ה. לא לחינם בספרי החסידות נאמר כי היום הקדוש ביותר בשנה הוא יום שמחת תורה.

השתייכות מגזרית: ספרדי

מרואיין: שי בן חמו.

מהו סוכות בשבילך?

יש תחושה חזקה של רוגע. אחרי ‘לעולם ה’ דברך ניצב בשמים’ של הרב לפני ארון הקודש בתפילת נעילה, ואחרי ‘אל נורא עלילה’ שבפתיחת התפילה האחרונה, מגיעים רגעים שמחים של אושר ורוגע.

ארבעת המינים?

אני נוהג לקנות ארבעת המינים סגורים. אין זה אומר שאני משלם מעט, בשנים האחרונות שילמתי קרוב למאתיים שקלים עבור חלק מהמינים. לאחר שהיו שנים בהם קניתי אתרוגים פתוחים, ואז התברר כי לא בדקתי מספיק טוב, החלטתי שאני ‘מסיר את האחריות’ מעצמי וסומך על ההכשר שמוטבעות על גבי הקופסה. כך גם באתרוג, וגם בלולב ובהדסים.

ארוע חג מרכזי?

בכל שנה אנו חוגגים את יום ההולדת של אמא שלי בחג הסוכות. ייתכן שזה נשמע משהו אישי מידי, אבל מדובר באירוע מיוחד מאד. מגיעים כל האחים, מכל המשפחות, כאשר ביחד אנו מונים עשרות אנשים. מתכנסים בסוכה גדולה סביב שולחנות ערוכים. מגיעים גם דודים ושכנים, נאמרים דברי תורה וכן הלאה, זוהי אווירה מיוחדת מאד.

שמחת בית השואבה?

בשכונה בה אני מתגורר יש חסידות גדולה בשם ‘חסידות בוסטון’. בכל שנה מתקיים אירוע שמחת בית השואבה של החסידות, הפתוח לכלל הציבור.

בכלל החסידות הזו מאד עממית, ומי שהכיר את האדמו”ר האחרון שלה, שנפטר לא מכבר יודע למה כוונתי. האירועים היו נערכים ברחבת בית הכנסת בשמחה רבה, כאשר כלל התושבים מכל המינים וכל הסוגים היו מגיעים לשמוח. בדרך כלל היו מכבדים בנוכחותם את האירוע הרבנים הראשיים לישראל, כמו הרב מרדכי אליהו זצ”ל שהיה ידיד קרוב של האדמו”ר, והרב ישראל מאיר לאו הרב הראשי לישראל.

רגע השיא בשמחת תורה?

יש לנו מנהג מאוד יפה בשכונה. שני בתי הכנסת המרכזיים –  האשכנזי והספרדי שוכנים האחד ליד השני, ובשלב מסוים פורצים כל מתפללי בית הכנסת הספרדי אל  בית הכנסת האשכנזי ופותחים בריקוד נלהב עם המתפללים.

כל כך יפה ומרגש לראות את האברכים האשכנזים רוקדים עם בעלי הבתים הספרדים, כששני סוגי ספרי התורה נישאים אל על. שני מתפללים נושאים על כתפיים את הרב שלנו הספרדי, ואת הרב האשכנזי והשמחה רבה, אין לי מלים לתאר את זה.

ישנה אנקדוטה נוספת מן השנה האחרונה. הרב הודיע כי לראשונה ימכרו הקפות ב’דפי גמרא’. בחורי הישיבות שמבין המתפללים הגיעו ל-150-200 דפי גמרא.  עד שאחד מן המתפללים, בעל בית יקר, הכריז 300. הרב שמח ואמר: ‘רבי אילן אתה קונה ב-300 דפי גמרא את ההקפה’. האיש נבהל שכן היה משוכנע שמדובר בשקלים, ולא בדפי גמרא… הרב התעקש, והאווירה היתה מאוד מחוייכת ובעיקר נעימה… 

השתייכות מגזרית: חב”ד

מרואיין: הרב שגיא שפר מנהל בית חב”ד – נס ציונה.

מהו חג הסוכות בשבילך?

הסימבוליות המובהקת של סוכות היא נטילת ארבעת המינים שכידוע מסמלים את ארבעת הזרמים בעם ישראל וליטול אותם ביחד. אין מושג שלם יותר של סוכות מאשר זה של אחדות ישראל.

ארבעת המינים?

בהמשך לאמירה הקודמת, אנו יוצאים לרחבי הארץ בשני סוגי מבצעים מרכזיים: אנו בונים ומקימים סוכות בערים, במחנות צבאיים, בכל מקום הומה אוכלוסיה. מאות הסוכות האלו מאויישות על ידי אנשים שלנו, ואנו מזמינים אנשים לברך על ארבעת המינים בתוך הסוכה.

לצד זאת, לא בכל מקום ניתן אכן להקים סוכה שכן לעתים דרוש רישיון עירוני וכן הלאה, ולכן יש לנו אלפי חסידים שיוצאים למקומות הבילוי, בתי אבות, מועדוני נוער וכו’ ומזכים את היהודים בנטילת ארבעת המינים. נפלא לראות כיצד יהודים, שמסרבים אולי למצוות אחרות, נוטלים בשמחה את ארבעת המינים ומנענעים אותם.

שמחת בית השואבה?

בעבר נהוג היה בחב”ד לערוך שמחה בית השואבה פנימית בתוך הסוכה, מה שנקרא אנ”ש.

החל מסוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80, הרבי דיבר שוב ושוב על שמחה ברחובה של עיר. בקראון הייטס למשל, השדרה המרכזית נסגרת לתנועה למשך כל הלילה, ועשרות אלפי אנשים באים מכל השכונות לרקוד.

גם במרכזי חב”ד בכל העולם מתקיימות הרקדות המוניות, כל עיר והמרכז שלה.

ארוע השיא של החג?

בנס ציונה בה אני מתגורר, ישנה ‘שמחת בית השואבה’ בכל לילה אצלנו במרכז חב”ד. הרקדה בליווי כיבוד וכו’. לצד זאת אנו מקיימים אירוע חג אחד גדול בהשתתפות  אלפי אנשים. בשמחה הזו מופיע כנר בשם מירל רזניק, אחד מהכנרים הגדולים בעולם, ומנגן מוזיקה יהודית. גם רוני רומי, ממפיקי המוזיקה החסידית הגדולים ביותר, ומתפלל קבוע אצלנו בבית כנסת חב”ד, תורם מאות ק”ג של ‘בשר על האש’ שיוגש בארוע לאורחים הרבים.

רגע השיא בשמחת תורה?

ישנה מסורת אצלנו בעיר, כאשר בהקפות השניות, המאורגנות אמנם על ידי חב”ד אך מיועדות בפירוש לכל יהודי ויהודי (התורה שייכת לכולם), מגיעים אלפי אלפי חוגגים. הארוע מתקיים ברחוב ביאליק פינת ויצמן, והאזור מסביב נסגר על ידי המשטרה. גם בהקפות ראשונות מגיעים המוניים לבית הכנסת – חוויה לעיניים…

השתייכות מגזרית: ‘מרכז הרב’

מרואיין: יעקב גולדשטיין.

מהו חג הסוכות בשבילך?

חג סוכות אני חושב מהווה סיום של תהליך שהתחיל לא רק מראש השנה, אלא מפסח. עם ישראל יוצא ממצרים והופך לעם, נחשף אל התורה, אבל התורה הזו מנותקת מהמציאות. רק בתהליך ארוך שעובר דרך שבועות, ראש השנה ויום כיפור אנו חווים את התורה והיא הופכת לחלק מאתנו.

העולם הזה מאד מורכב, צריך לגשר בין התורה שהיא שמימית ורוחנית, למציאות הכל כך שפילה ומרוחקת מאותו אידיאל. חג הסוכות מבטא בדיוק את הנקודה הזו: מצד אחד ארעיות, ומצד שני ישיבת קבע, בתוך המציאות הארעית הזו…

ארבעת המינים?

זו מצווה מאד חביבה. רבי נחמן אומר כי לא לחינם משקיע עם ישראל כל כך הרבה במצווה הזו. ידועים המדרשים על האיחוד של עם ישראל. מישהו צילם אותי, דמות ‘הר המורניקית’ מתייעץ עם רב חרדי בקשר לאתרוג בשוק ארבעת המינים. ארבעת המינים האלו מזכירים לנו את המכנה המשותף שלנו – כולנו נשמה יהודית, וכולנו חלק אלו-ה ממעל המגלים את דבר ה’ בעולם, בין אם אנו מעוניינים בכך ובין אם לא.

אירוע החג המרכזי שלך?

לשבת בלילה מאוחר, בכל לילה של חול המועד, ולשיר עם הגיטרה שירי נשמה. קרליבך, אברהם פריד, ‘השבעתי אתכם’ וכו’.

שמחת בית השואבה?

בישיבת ‘מרכז הרב’ יש אירוע שמחת בית השואבה, ו’בהר המור’ יש את ארוע הקפות שניות.

אומרים אצלנו שזה כמו מכונת כביסה, אתה נכנס יבש ויוצא רטוב. מאות ואלפי אנשים מגיעים לשמוח, והזיעה שם היא ברמה של ‘בריכה’. באופן טבעי ניתן לומר ש’אין מגעיל מזה’. ולמרות זאת ברגע שאתה נכנס אתה מתחבר לאווירה ולא מסוגל להתנתק ממנה.

לא שרים סתם שיר כמו ‘למה, למה, נקרא שמו הר המוריה’ [בלי לזלזל כמובן], אלא כל שיר מגיע עם תוכן וממקום פנימי מאד בלב. זו הסיבה ששיר יכול להימשך גם חצי שעה. ככל שנוקפות הדקות, נוצר קשר חזק יותר לשיר ולמילים. לא לחינם הארוע הזה מושווה ל’מקווה’, אתה יוא ממנו סחוט ורטוב פיזית, אבל גם מקבל כוחות לכל השנה.

אירוע השיא בשמחת תורה?

אני נוהג ללכת לבית כנסת פשוט, לא הומה אנשים. אני מסתובב בשכונה עד שאני מגיע למקום כזה בו יש גם חרדים גם דתיים לאומיים – עמך בית ישראל. הריקודים הפשוטים שמגיעים ממקום אמיתי, מהווים אצלי את השיא של שמחת תורה.

השתייכות מגזרית: ברסלב

מרואיין: דוד זק.

מהו חג הסוכות בשבילך?

חג הסוכות הוא חג של שמחה. רבינו אומר אמנם שכל השנה יש מצווה להיות בשמחה, אך בסוכות זהו ציווי מדאורייתא. צריך לזכור כי גם השמחה שבכל השנה מגיעה ממקום של ‘ציווי’. רבינו נותן עצות, אך לגבי השמחה הוא משתמש בלשון ‘מצווה’.

ארבעת המינים?

רבי נחמן מברסלב אמר פעם: אתם יכולים לקמט את כל הספר שלי, אך תיזהרו שלא לעבור על פסיק אחד, על הלכה אחת מן השולחן ערוך. ארבעת המינים זוהי הלכה שאותה יש לקיים בהידור וכפי ההלכה.

שמחת בית השואבה?

אצלנו בקהילה של המוהרא”ש ביבניאל נוהגים לעשות בכל יום שמחת בית השואבה. למרות זאת יש את ה’שמחת בית השואבה’ המרכזית, החלה ביום י”ח בתשרי – יום היארצייט של רבינו.

ביום זה המורא”ש היה אומר דרשה, לה היינו מקשיבים באמצעות הטלפון שמחובר לרמקול שהוצב בבית המדרש. שכן המוהר”ש שהה בחו”ל. השנה, שהמוהרא”ש הסתלק מאתנו ידרוש כפי הנראה אחד מן התלמידים. הרב היה מדבר מגדולת חג הסוכות, ומזכיר את האר”י ז”ל על הסוכה והדפנות המכוונים כנגד יוד קי וו קי, ועוד.

לאחר מכן עושים סעודה לכבוד רבינו, ממשיכים אותה עד הלילה, ופותחים בשמחה לכבוד החג.

רגע השיא שמחת תורה?

אני כוסף השנה להגיע לאומן לקראת שמחת תורה. להיות אצל הרבי בציון הקדוש. זה משהו שנמצא בתוכי וקשה להסביר את זה. צריך לבא לאומן ולהרגיש את זה. ההקפות שם אינן שונות מכל הקפות, אבל השהות ליד הרבי היא עניין אחר. התחושה היא שהרבי הזמין אותך.

יש אין ספור סיפורים על חסידים שרצו להגיע לרבינו, ולמרות עיכובים רבים שהיו להם בדרך הגיעו. אספר לך אחד שאותו אני מכיר באופן אישי.

נער אחד רצה לנסוע אך לא היה לו כסף לרכוש כרטיס. הוא לא התייאש, ניסה להיכנס שוב ושוב עד שאחד מאנשי הביטחון בשדה התעופה הבחין בו ובהתעקשות הטהורה שלו ורכש עבורו כרטיס. אחרים נתקלו במניעות שנדחו לחזרתם ארצה כשבדרך הלוך הצליחו להתגבר עליהם בדרך נס, כל זה מגיע מרצונות וכיסופים בלבד.

השתייכות מגזרית: בעלי תשובה

מרואיין: עידו כהן.

מהו חג הסוכות בשבילך?

אחלק את תשובתי לשלוש: כבעל תשובה חג סוכות הוא החג הכי מהנה. אנחנו היינו רגילים כאנשים חילוניים, ‘להיזרק’ באהלים, במזרונים, בחושות כדי לבלות, כעת אנו עושים את אותו דבר רק בקדושה…

הסוכה גם מאפשרת אינטראקציה עם המשפחה המורחבת. לכל בעל תשובה יש אחים ואחיות שעדיין לא חזרו בתשובה, והקשר אתם עשוי להיות רופף. בחגים כמו פסח ושבועות לא פשוט לשמור על קשר, אך בסוכות, האהוב גם על אנשים מן העולם החילוני ניתן לחזק את הקשרים. הם לא ‘מפחדים’ להיכנס לסוכה.

נקודה אחרונה היא היחסים עם הילדים. יש בחג זמן איכות עם הילדים, ובכלל קיימת אווירה חגיגית בסיבוב בין הסוכות. אני חש שבאחווה ובאחדות הזו אנו עושים הכנה לבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

ארבעת המינים?

כבעל תשובה ארבעת המינים צריך להודות היו נראים לי מצווה מעט משונה. בהצצה מבחוץ נראים קבוצה של אנשים מנענעים ענפים ופרי עץ הדר, במין טקס עתיק ולא ברור. זה היה מאד מוזר בתחילה.

אירוע מיוחד בחג?

אשתי אומרת שרגע השיא בחג הוא לדעת שהנרות דולקים, התבשילים מוכנים, ארבעת המינים מאוגדים, ושהספקנו הכל במירוץ שהחל מיום כיפור עד סוכות. אני חש שרגע השיא הוא אותו יישוב הדעת. יושבים בסוכה, אין צלצולי טלפון, יש חיבור לטבע, ניתן להתחבר עם המחשבות לה’.

שמחת בית השואבה?

כחסידי ברסלב השמחת בית השואבה נותנת גופשנקה למה שאנחנו רוצים ועושים רוב הזמן. חוץ מזה אנו מתגוררים באזור לא חרדי – בחריש. יש ביישוב יהודים מכל הסוגים ומכל הזרמים. חוזרים בתשובה, דתיים לאומיים, חרדים, חילונים, ואפילו ערבים…

מהבחינה הזו השמחת בית השואבה אצלנו פורצת גבולות. אם בירושלים מאורגנת שמחה מגזרית כמו – חסידות מסויימת, או ישיבה קונקרטית, כאן כשמפעילים מוזיקה בחצר של הבתים וכולם שותפים בשמחה – החילוני החרדי והדתי לאומי – כולם יגיעו לרקוד, לא ניתן להפריד בין האנשים.

רגע השיא של שמחת תורה?

אני חושב שמבחינתי רגע השיא בשמחת תורה, הוא הרגע בו כבר אין לך יותר כוח לרקוד. אבל אז, דווקא ברגע הזה ננסך בך כח חדש שמגיע מהחברים, מהתורה, מהקדושה, ומעל לגדר הטבע אתה מצליח לעשות עוד סיבוב לכבוד התורה ולכבוד ה’.