ספטמבר 2015, לשכת השר הממונה.
השר: אוקיי, חברים. אנחנו חייבים להתקדם עם המינוי של המפכ"ל. גיבשתם לי רשימת מומלצים?
הרל"ש: בבקשה כבוד השר, זו הרשימה. אלו שלושת המומלצים, אבל אנחנו חושבים ש**** הוא המתאים ביותר.
השר: השתגעתם? ציבורית זה לא יעבור! כולם יודעים שהוא מקורב אלי ובנינו, הוא לא כל-כך מתאים לתפקיד.
האסטרטג: אדוני, חשבנו על זה, נפעיל את אסטרטגיית 'הפתיון'.
השר: מזה 'הפתיון' לכל הרוחות?
האסטרטג: פשוט, לפני שאתה ממליץ עליו, אתה ממליץ על מישהו אחר, מישהו מושך אש, התקשורת תפמפם אותו חודש, תתפוצץ עליו בטח פרשיה או שתיים, הלחץ הציבורי יגבר ואז אתה מביא את המועמד שלך כמושיע הגדול.
השר: וואלה, נשמע מעולה, יש לזה תקדים?
האסטרטג: ברור! אתה לא זוכר את ניצב בר לב? הצבנו את השם שלו, התפוצצה פרשייה, התקשורת טחנה אותו, ואז הכנסנו את יוחנן דנינו כמושיע הגדול של המשטרה.
השר: מה אתה אומר.
האסטרטג: ברור! ככה כולם עובדים! גם בצבא, הודיעו על גלנט, עלתה פרשיה, תקשורת לחצה והופ! בני גנץ מחליק ללשכת הרמטכ"ל. רוצה עוד הוכחות? לא מזמן היה בחירות לנשיאות, זוכר כמה פרשיות התפוצצו סמוך למינוי?
השר: שמע, זה גאוני! יש לכם מישהו כזה? מועמד קש לתקשורת?
האסטרטג: שניה... תן לי לראות... בא נראה מה עם ****... לא, הוא ישר מדי.. או.. הנה.. גל הירש! גל הירש זה מעולה! יש עליו את הדו"ח ההוא, הוא גם היה שותף בכל מיני חברות שסחרו בנשק, זה יכול להאכיל את התקשורת חודשיים, תודיע על הירש, תן לתקשורת לצלוב אותו ואז נחליק לך את ****.
השר: יאללה מצוין! נלך על הירש, איפה הדוברת? תסגננו הודעה לעיתונות עם כל מיני מילים יפות כאלה על פועלו של הירש, תשדרו שאנחנו מתעקשים עליו, התקשורת תפמפם אותו ואז נריץ את **** שלנו.
הדוברת: אין בעיה אדוני.
השר: יופי, כל הכבוד! אחלה רעיון חברים! אהבתי את היצירתיות, נתכנס שוב אחרי כיפור לקראת ההודעה על ****.
•
קונספירציה או לא?
ככה זה מצטייר בכל אופן.
עצוב.
