מחקר חדש של חוקר אמריקני בעל שם – ד”ר שלמה פישר סביב המגמות המשפיעות בעולם היהודי, בוחן את כוחן של הקהילות היהודיות בארצות הברית.
מן המחקר, שצוטט ב’מקור ראשון’, עולה כי תנועת חב”ד היא הזרם היהודי הגדול ביותר באמריקה: “אם מתחשבים במספר המוסדות, הזרם הגדול ביותר באמריקה הוא חב”ד”, נכתב בדו”ח.
מספרם של המרכזים של חב”ד עומד על לא פחות מ-959, זאת לעומת 595 טמפלים קונסרבטיביים וקצת מעל 800 טמפלים רפורמיים. בתי חב”ד, מסביר פישר, הם תופעה כלל עולמית והם משרתים יהודים בכל העולם – פעולות שרק הם יכולים לטעון כי הם עושים.
פישר מסביר מדוע עד כה לא התייחסו המחקרים לחב”ד: “חב”ד משחקים על פי כללים אחרים מהארגונים והמוסדות של המיינסטרים היהודי. הם לא עסוקים בדמי חברות, וגם לא בגבולות גזרה קבוצתיים כאלה ואחרים. הם עסוקים בכך שיהודים יקיימו את המצוות ויאמצו את תפיסת העולם שלהם, ללא כל דרישה של תשלום או של מחויבות ארוכת טווח”.
פישר מסביר כי תנועת חב”ד, “באיזושהי צורה פלאית כמעט, מתאימה דווקא למציאות היהודית במאה ה-21”. לדבריו, היא מתאימה גם ליהודים שאינם נוהגים בדיוק לפי הדת, ואפילו לכאלה שקשורים בצורה זו או אחרת לנישואי תערובת.
מי הם אורתודוקסים?
בשנת 2013 פרסם מכון ‘פיו סקרים’ סקר לפיו היהדות האורתודוקסית מהווה רק 10 אחוז מכלל החברה היהודית האמריקנית. אלא שלטענת חב”ד מרבית המבקרים אצלם במרכזים אינם כלל אורתודוקסים.
כך, למשל, מסביר פישר כי בתי הכנסת של היהדות ‘המאורגנת’ דורשים דמי חבר ומעורבות מעמיקה בחיי הקהילה.
חב”ד שמה דגש על מצוות כמו תפילין או הדלקת נרות, ולא מבקשת התחייבות ארוכת טווח. זו הסיבה שבאופן פרדוקסלי חב”ד מתאימה יותר למציאות האמריקנית, ולכן היא כה מצליחה.
כנגד הטענות שחב”ד היא ‘יהדות אינסטנט’ ללא עומק, טוען פישר באופן חד משמעי כי לחיבור לחב”ד יש השפעה ארוכת טווח.
בטווח הארוך, קובע פישר, יש לאנשים יותר מחויבות לעם היהודי. כך למשל היום לא פחות מ-33 אחוזים מהצעירים היהודיים באה”ב אומרים שהם גאים להיות יהודים, ואפילו רוב ילדי נישואי התערובת גאים ביהדותם.