הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, חבר מועצת גדולי התורה של תנועת ‘דגל התורה’ וראש ישיבת ‘עטרת ישראל’, מספר על דמותו של ראש ישיבת ‘מרכז הרב’ והרב הראשי לישראל הגר”א שפירא, אביו של ראש ישיבת ‘מרכז הרב’ הגאון רבי יעקב שפירא – בסיפור קצר.
בהקלטה מספר הגרב”מ בהערצה כיצד הכיר לראשונה את הגר”א שפירא – שיום הסתלקותו בט”ו תשרי – בתקופת לימודיהם בישיבת חברון.
“כולו סיפור אחד ארוך של התמדה, של השקעה בלימוד, של גדלות.
הסיפור בעיקרו נכון: הייתי ילד בן 14, זה עתה נכנסתי לישיבת חברון. פעם אחת עברתי דרך הספריה וראיתי דרך החלון, נדמה לי שהזכוכית היתה שבורה, ראיתי שמישהו עומד על סולם גבוה למעלה. מה זה? מה עושים שם?
הסתכלתי וראיתי – הבתים בימים ההם היו גבוהים מאד, ישיבת חברון היתה עמוסה בספרים ובאתם ימים כנראה היתה אולי הספריה הכי גדולה או מפורסמת בירושלים. אולי היו עוד כאלה שלא ידענו עליהם, אבל הספריה הזו היתה מפורסמת מאד, והיה שם סולם גבוה שיכלו להגיע גבוה מאוד למעלה – ואני רואה מישהו עומד למעלה למעלה, עם ספר.
לא היה נח, אבל הוא עומד עם ספר. בתור ילד פניתי בדרכי והלכתי לישיבה.
פתאום חשבתי בליבי: מה קורה עם אותו אדם שעומד על הסולם, האם הוא עדיין עומד שם? חזרתי לראות ואני רואה, כן, הוא עומד, וזה היה לפי השערה שלי, נדמה לי, חצי שעה שזה היה. עדיין עומד למעלה ומסתכל בספר.
הדבר הזה הפעים אותי. ניגשתי שם לאחד הבחורים ושאלתי אותו: מי זה עומד שם למעלה על הסולם ומסתכל בספר?
הוא מסתכל ואומר לי: “אברהם שפירא”.
שאלתי אותו: מי זה אברהם שפירא, מה אתה יכול לספר לי עליו?
אז הוא אמר: בחורי הצעיר, אתה עוד לא נגעת בידית של הישיבה אם אתה שואל מי זה אברהם שפירא. זה מה הוא אמר.
אני פניתי לדרכי וזוכר את זה עד היום. וזה הסיפור שמספרים אותו, ונכון שאני סיפרתי אותו – ועד היום אני מתרגש כשאני נזכר בבחור שעומד ליד התקרה הגבוהה על הסולם…”