תיעוד: אוחנה שעות לפני שנעלם • “כל דקה שעוברת זה מדאיג”

חיים טוויל
|
ד' תשרי התשע"ו / 17.09.2015 18:21
מאז נעלם אמיר אוחנה בן ה-28 מבת ים באומן, מנהלים אנשי זק”א ומתנדבים מבצע חיפושים בניסיון לעלות על עקבותיו • ראש אגף המבצעים של זק”א: “שלחנו את המפקדים הבכירים ביותר עם רחפת משוכללת. מתפללים שנמצא אותו, אבל החשש כבד”

צוותים של זק”א ומתנדבים סורקים מאז שעות הבוקר את יער סופיה באומן, כמו גם את כל הדרכים המובילות אליו, בניסיון לאתר את הנעדר אמיר אוחנה, בן 28 מבת ים, שיצא בצהרי היום השני של חג ראש השנה ל’התבודדות’ ביער כמנהג חסידי ברסלב – ומאז נעלמו עקבותיו.

ובעוד המחפשים מגבירים את מאמצי החיפוש, בני משפחתו של אמיר ממשיכים ללקט כל בדל מידע על גורלו, ומזהירים כי כל דקה שחולפת מעמידה את חייו בסכנה.

צפו בתיעוד, שפורסם לראשונה על ידי העיתונאי יקי אדמקר בוואלה NEWS, נראה אוחנה צועד בבית ההארחה בו התאכסן כשמגבת על כתפו, ביום שלישי קצת לאחר השעה 04:00, ככל הנראה בדרכו למקווה.

בצהרים נחת באוקראינה צוות מורחב ומקצועי של זק”א שיצא הבוקר מישראל, כשהוא מצויד ברחפן וציוד עבור החיפושים. עם הגעתם לאומן יטלו אנשי הצוות המנוסים את הפיקוד על החיפושים.

חיים וינגרטן, ראש אגף המבצעים של זק”א, אמר לערוץ 7 כי המשפחה בארץ דיווחה לזק”א על ההיעדרות במוצאי החג. “אשתו לא שמעה ממנו, התקשרה לחבר שלו ואז יצרה איתנו קשר. מדובר בחולה במחלה הנפילה. יש חשש גדול לחייו”.

לדבריו, “ביער סופיה יש ביצות ובריכות, זה יער עם שלוחות רבות ויש גם אפשרות שבריונים תקפו אותו או שאולי הוא נחטף, הכל נבדק, לצערנו אין לו טלפון נייד, כל מה שאנחנו יודעים שהוא אמר לחבר החדר שלו בצהרי היום השני של ראש השנה שהוא הולך להתבודדות. כולם מכירים את המקום הזה”.

לצורך החיפושים יצאו המתנדבים מהארץ עם רחפת מיוחדת. “קיבלנו את הדיווח לאחר ששישים מתנדבים שלנו כבר חזרו לארץ. היינו צריכים להחזיר שישה מתנדבים לאומן, שלחנו לשם את המפקדים הבכירים ביותר עם רחפת משוכללת.

“אנחנו מתפללים שנמצא אותו אבל החשש כבד. עם כל דקה שעוברת זה מדאיג. יש עוד מתנדבים שטסו לשם. כרגע חמישה מפקדים של זק”א ועשרות מתנדבים מרימים כל אבן”.

היום בשעה 11:00 בבוקר אמור היה אמיר, אב לשלוש בנות קטנות, לעלות על טיסה חזרה לישראל.

“היום הייתי צריכה לקבל את פניו בשדה התעופה, אבל אין לי מה לקבל”, כתבה הבוקר רעייתו מיטל במכתב בו התחננה לעזרה. “אין אף אחד שמחפש אחרי אמיר שלי, רק המשטרה המקומית ואנשי זק”א. אף אחד מהמדינה שלי, המדינה שבה נולדתי, לא יוצר איתי קשר, לא שולח משלחת חיפוש, לא עוזר לי למצוא אותו. שישלחו מסוקים, שיעשו משהו. בעלי שם אולי פצוע קשה והידיים שלי כבולות”.