בכל שנה אנו מתייצבים בלב חרד להתפלל על השנה החדשה הבאה לקראתנו. אנחנו מאחלים זה לזה איחולים לבביים, אוכלים מאכלים המסמלים שפע וברכה, אבל תמיד יש תחושה של נעלם גדול העומד לפנינו.
שנה חדשה מתחילה, ואין לנו שום מושג על מה שהיא צופנת בחובה.
תפילת ‘וּנְתַנֶה תוקף’ מבטאת היטב את תחושת אי-הוודאות הזאת. ביום הדין ייקבע גורל העולם. מי יעלה ומי יֵרד. מי יזכה למנוחה ולשלווה ומי יחווה טלטֵלות. “מי ייעני ומי ייעשר, מי יישפל ומי ירום”.
אי של יציבות
יש שנים שבהן הכול נראֶה יציב ורגוע, ובכל-זאת אנו חשים את תחושת אי-הוודאות, כי גם ים שקט יכול להפוך ברגע לים גועש.
אבל השנה אנו נכנסים לראש השנה בתחושה שהים שסביבנו רוגש מאוד. במובנים רבים אנחנו חיים על אי של יציבות בתוך מרחב שמשנה את פניו במהירות עצומה. גלי ההדף מרעידים אפילו את יבשת אירופה הענקית.
הדיווחים החדשותיים מציגים אירועים נקודתיים, ולא תמיד אנחנו מצליחים לחבר נקודה לנקודה ולראות את התמונה השלמה. אבל מי שמנסה לראות לא רק את העצים, אלא את היער כולו – מתחלחל.
ארגוני טרור אסלאמיים משתלטים על חבלי ארץ גדלים והולכים. בכל מקום הם מחוללים זוועות, זורעים אימה, מאמללים מיליוני בני-אדם – והעולם הנאור שותק.
מדינות רבות באירופה חוששות להתייצב מול הכוחות המטורפים האלה, מפני שגם בתוכן נבנו מוקדי כוח אסלאמיים חזקים. אלה מניעים את גלי השנאה לישראל ואת החרמות למיניהם. הממשלות נכנעות לקולות הקיצוניים, מתוך אשליה שהיענות להם תקנה להן שקט.
אין הן מבינות שבסופו של דבר ישלמו מדינותיהן עצמן את המחיר.
לאן כל זה הולך? קשה לדעת. אפשר להציע תסריטים ותרחישים, אבל רק בורא העולם יודע מה באמת יקרה ובאיזו מציאות נחיה בשנה הבאה.
אין לנו אלא לבטוח בו, להתחזק באמונה ולהרבות בתפילה שספינתנו תעבור בשלום את גלי הצונאמי האלה.
מגוון צבעים
בשעה זו חשוב לבצר את חומות האחדות של העם היהודי.
השבת נקרא את פרשת “אתם ניצבים היום כולכם”, המציגה את החלוקות הקיימות בעם ישראל. אכן, יש “ראשיכם שבטיכם” ויש “חוטב עֵציך ושואב מימיך”, אבל כולם עומדים יחד לפני בורא העולם ויוצרים את השלמות של עם ישראל.
הפרשה הזאת מדגישה את חיוניותה של האחדות ככלי לקבלת ברכות השם. ההבדלים שבין יהודי ליהודי ובין ציבור אחד למשנהו נועדו להשלים זה את זה וליצור את הפסיפס הנהדר של כלל ישראל. צבע אחד אינו מרהיב עין כמו מגוון צבעים, המשתלבים זה עם זה. לכל יהודי מעלות מיוחדות, וחשוב למצוא בכל יהודי את הנקודה החיובית ולכוון אותה לבניין האומה.
כשנעמוד כולנו מאוחדים ומלוכדים לפני ה’ אלוקינו נזכה לברכת ה’, ובסופו של דבר יתברר כי כל הטלטלות שסביבנו נועדו לטובתנו, כמאמר המדרש: “בניי, כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם!”