האירועים: כלכלת תשע”ה, מפלות וזינוקי הבורסה.
תאריך: תשרי תשע”ה – אלול תשע”ה.
מי שינסה לסכם את השנה הכלכלית האחרונה ייגלה שמדובר בעניין לא פשוט ואולי אפילו קצת מתעתע.
מצד אחד, הבורסה הישראלית – בדומה לשאר בורסות העולם – מזגזגת בחדות, וכל הנתונים והתחזיות מצביעים על מגמה שלילית שרק הולכת ומתחזקת.
מצד שני, טפו-טפו-טפו, חייבים להודות שמצבנו לא ממש רע. אנחנו מתלוננים על יוקר המחיה, אך ממשיכים לקנות במרץ; מקוננים על העבודה הקשה והרבה, אבל בכל הזדמנות קופצים לסופ”ש באחת מבירות אירופה.
מה עוד? רבים מאיתנו מיואשים באופן מוחלט משוק הנדל”ן, אבל נתוני הבנקים מראים שהישראלים לא מהססים לקחת משכנתאות גבוהות ולרכוש דירות.
הנה קצת מספרים: בנק ישראל דיווח לאחרונה שבחודש יולי החולף, הציבור נטל משכנתאות בהיקף של 6.59 מיליארד שקל – זינוק משמעותי של 32% בהיקף הפעילות לעומת חודש יולי 2014.
יותר מזה – זהו החודש השני ברציפות שבו הציבור נוטל משכנתאות בהיקף העולה על 6 מיליארד שקל בחודש. למעשה גם ביוני נשבר שיא בהיקף המשכנתאות שנלקחו ועמד על כמעט 7 מיליארד דולר.
בכנות, אם פסיכולוגים היו צריכים להעביר את הישראלים אנליזה על סמך הנתונים הכלכלים של השנה האחרונה, יש סיכוי די טוב שהם היו מאבחנים אותם כמי ששרויים בתהליכי הדחקה קיצוניים, ואפילו פיצול אישיות. אבל מי יודע, אולי אנחנו פשוט זורמים עם החיים ועם מה שיש להם להציע לנו.
•
אבל העניין לא מסתיים כאן. בסופו של דבר כלכלה היא משחק של מספרים, ומבט מעמיק מצביע על כך שהמספרים, איך שלא מסתכלים עליהם, לא משחקים לטובתנו.
הנה דוגמא קטנה: בתחילת השנה, לאחר שהצמיחה ברבעון האחרון של 2014 זינקה ב־7%, דיווחה הלמ”ס כי גם ברבעון הראשון של 2015 נמשכה הצמיחה בפעילות הכלכלית במשק.
אלא שהדהירה קדימה נבלמה באופן מעורר דאגה ממש. נתוני הלשכה שפורסמו באמצע השנה כבר דיווחו באכזבה שהצמיחה ברבעון הראשון הסתכמה רק ב 2.5% ומשם זה רק הלך והדרדר. הנתונים שפורסמו בתחילת אוגוסט כבר הצביעו על כך שהמשק הישראלי צמח ברבעון השני של 2015 בקצב של 0.3% בלבד. במצב הנוכחי באוצר מנסים לגבש בשבועות האחרונים תוכנית להאצת הצמיחה במשק. לא ממש מעודד.
אז כשהמצב בבית לא מזהיר, אפשר אולי לנסות לשאוב קצת עידוד ממה שקרה בעולם בשנה החולפת. אלא שגם כאן התמונה די קודרת.
אירופה הייתה עסוקה השנה במשבר הכלכלי של יוון וכיום מתמקדת בעיקר בגלי ההגירה שלא ברור כיצד הם ישפיעו בעתיד על כלכלתה.
השוק של רוסיה מקרטע כבר מספר שנים וגם בשנה החולפת לא מגלה סימני התאוששות. המשק הרוסי חווה בשבועות האחרונים את הנפילה החדה והממושכת ביותר השנה, ואם נחזור לרגע למספרים הקרים – בשנה האחרונה איבד המטבע הרוסי כמחצית מערכו ונסחר כעת סביב 70 לדולר, השפל הגדול ביותר מאז 2003.
אם נפנה את מבטנו מזרחה, נגלה שגם שם מיליארד סינים לא יעזרו לנו. סין – סוג של קופסה שחורה בכל מה שקשורה לממשלה שלה – הפתיעה אותנו בחודש אוגוסט עם ירידת שערים קיצונים, שגררה ירידות שערים תלולות בכל הבורסות בעולם.
האם מארה”ב תבוא הישועה? קשה לומר.
מה שבטוח – את הסיכום הקצר הזה אפשר לסיים עם תובנה די ברורה: מבחינה כלכלית השנה הקרובה תהיה מאוד מעניינת ומאתגרת לישראל, ובטח גם לשאר העולם.
• שגית פסטמן היא הכתבת הכלכלית לשעבר של העיתון ‘מעריב’