באמת הכי חשוב זה ח”כית חרדית?

האירוע: השקת קמפיין ‘לא נבחרות לא בוחרות’ (ובקיצור: לא ני לא בו) – נשים חרדיות מקימות ארגון החותר לבחירת נשים לכנסת

תאריך פעילות: שבט-אדר תשע”ה, פברואר מרץ 2015

לאחרונה מדברים רבות אודות נשים פורצות דרך, ונשמעים קולות על הצורך בשינוי אמיתי במעמדן של נשים חרדיות בנות הדור שלנו. השבוע אף ראיתי קישוט לסוכה ובו ברכות בשמן של נשים יהודיות ‘גדולות’ ש’עשו את זה’, כמו שאומרים היום…

הסתכלתי שוב בדמותן של אותן נשים מעוררות השראה וגיליתי מיד את המשותף ביניהן: הן היו נשים שהתייעצו על כל צעד ושעל עם גדולי ישראל. הן היו נשים שחיו בצילם או לצידם של אדמו”רים, רבנים וגדולים.

הן היו נשים שלמדו ולעיתים אף לימדו הלכה, מוסר וחסידות. הן היו מורמות מעם – ולא בכדי. הן הקפידו על קוצו של יו”ד בכל מה שקשור להלכה. והסיפורים אודותיהן רבים, מרתקים ומעצימים.

ואני רוצה לנצל את סיכום השנה שלי על מנת לשאול את אותן פמיניסטיות חרדיות יקרות, עם מי הן מתייעצות בבואן להוביל “מהלכים שישנו את מעמדן של הנשים החרדיות”.

עם מי הן מתייעצות? איזו דמות רבנית מגדולי ישראל, נתנה להן את ברכתה? מי מהאדמו”רים חיזק את ידיהן והביע את שביעות רצונו מהקישוט בו מופיעות אותן שבע נשים גדולות? אולי הן קיבלו את הסכמתן וברכתן של ענת רוזין ושלי יחימוביץ. את ברכתם של מאורי הדור שלנו, סביר להניח שלא.

יתרה מזו. אותן נשים שנבחרו על ידי הפמיניסטיות, ידעו תורה. אפילו דונה גרציה, ה’עסקנית’ העשירה, ידועה הייתה בכך שהחזיקה לומדי תורה ולמדה בעצמה תורה. ואותן פמיניסטיות בנות דורנו, האם מישהי מהם למדה בעיון שולחן ערוך, רמב”ם או אפילו את ההלכות הנחוצות ביותר לאישה היהודית?

מי מהן למדה מוסר על הסדר ובשיטתיות, או אולי ספרי חסידות, אפילו קלים ושווים לכל נפש?

לכן, לעניות דעתי, קולן של אותן פמיניסטיות ראוי להישמע כאשר יילכו בדרכן של אותן דמויות הוד מההיסטוריה הקרובה והרחוקה שלנו. כאשר תתלבשנה כמו הרבנית קנייבסקי עליה השלום, או אפילו רק תתפללנה כמותה.

כאשר תשקענה את כל כולן בחינוכן של בנות ישראל לצניעות, אהבת ה’ ויראת שמים כמו שרה שנירר עליה השלום. ואני לא רוצה להרחיק נדוד לדונה גרציה, האישה שהקימה את טבריה מחדש ושיכנה בה תלמידי חכמים, אותם כילכלה מעשה יום-יום.

כל עוד אתן לא מנסות אפילו לחקות את אותן נשים גדולות ונערצות, אתן רק מייצרות כותרות מבאישות – ופורצות גדר. אתן גורמות נזק בלתי הפיך לנשים החרדיות האותנטיות שמבקשות ללכת בדרך ה’ בכל ליבן.

הכרת תודה

הטור הזה הוא הטור ה-73 באתר חרדים 10, ולמרות שכתוב ש”פותחים בכבוד אכסניה”, העדפתי להתחיל את דבריי בפמיניזם החרדי הריק מתוכן, כדי להגיע לפמיניזם החרדי המהותי.

מי שעומד בראש האתר הזה המשמש אכסניה להגיגיי, היא אישה שמעורכת מאוד בתחום מקצועה ובכלל. ממנה למדתי רבות על התמדה והשקעה. על גאווה יהודית חרדית ועל גאווה נשית חרדית.

ואגב, אני מופתעת בכל פעם מחדש מכמות הנשים שמזהות אותי כתוצאה מהופעתי באתר זה. בזכות הבמה שקיבלתי פה.

בהזדמנות זו אולי כדאי שאעשה היכרות עם אלפי הנשים שקוראות אותי מידי שבוע.

גדלתי במשפחה חרדית בעיר חילונית. למדתי בבתי ספר חרדיים (בית יעקב ובית רבקה). נישאתי בגיל צעיר ויש לי ברוך ה’ ששה ילדים ומספר דומה של נכדים כן ירבו.

 ואתן יודעות מה, לא למדתי מעולם לתואר אקדמי. השלמתי בגרויות ותו לא. מה שלא הפריע לי, כ”אישה” חרדית, להיות בעולם העסקים כיזמית ומנהלת של רשת בגדי ילדים המלבישה את ילדי הציבור החרדי ולה 18 סניפים בריכוזים החרדיים בארץ.

ראיינתי מאות עובדות לתפקידים שונים במכירות, בהנהלת חשבונות, בניהול ובעיצוב, ובכל רגע נתון ניהלתי כ-200 עובדות חרדיות ברחבי הארץ. לא זכור לי שמישהי מהן הופלתה לרעה בשל היותה אישה. גם אני עצמי לא חשבתי שאני זקוקה לעזרתן של פמיניסטיות כאלה ואחרות. ושלא תטעו, אני ממש לא מרגישה רע עם היותי אישה.

בהמשך שימשתי כסמנכ”ל בעיתון ‘משפחה’ שם פיתחנו מגזינים נשיים העונים על צרכי האישה החרדית וביניהם מגזין אוכל, מגזין בריאות, מגזין טיפוח, מגזין סטייל ועיצוב הבית, גם שם עבדתי עם צוות של נשים חרדיות בתחומים שונים כגון שיווק, מכירה, הפצה, כתיבה ועריכה. כולן, ללא יוצא מן הכלל, היו מוצלחות בתחומן ומוערכות על ביצועיהן.

כיום אני בעלת ‘מירי שניאורסון-הבחירה שלי’, המהווה מרכז העצמה לנשים חרדיות. מרכז שמעניק ייעוץ עסקי ואישי ומלווה נשים רבות להצלחה. אני מגישה תכנית קבועה ברדיו ‘קול-חי’ ואני גם בלוגרית פעילה ב’פייסבוק’, ב’טוויטר’ וב’אינסטגרם’. אני מרצה ומנחה ערבי חיזוק ותמיכה לנשים, ועומדת בקשר יומיומי עם עמותות המסייעות לנשים ולמשפחות חרדיות במסגרת עבודתי העיתונאית.

אולי גם אני צריכה להופיע על פוסטר קישוט לסוכה? נו. באמת!

אין לי אספירציות פוליטיות ו/או מפלגתיות, ואין לי שאיפות לייצג או לדבר בשם כל הנשים החרדיות. אני רוצה שנשים חרדיות תצלחנה בכל מה שהן עושות, ואני רוצה להעצים את האישה החרדית על תפקידה החשוב והחיוני לחוסנו של העם היהודי.

לפעול בשטח

נראה שהכל כבר נאמר על  ‘המאבק’ המדומה לבחירתן של נשים חרדיות לכנסת. אבל בכל זאת יש לי כמה מילים על המאבק הזה…

הבנות האלו, שהקריבו את נפשן על מזבח עגל הרייטינג של ערוץ 2, לא הביאו ולא קידמו אותנו הנשים החרדיות לשום מקום.

אין לי ספק שהכוונות היו טובות. הרצון “להציל את האישה החרדית המסכנה” ולהרים את קרנה, מובן (לכאורה). אך הדרך הייתה גמלונית ומזיקה עד מאד.

עד היום, כאשר אני מגיעה להרצות או להנחות מול נשים חילוניות, אני מותקפת בשאלה: “מדוע לא דאגתם – אתם החרדים – שתהיה לכם אישה בכנסת?”

כאילו שכל צרכי העולם החרדי מתכווצים לתוך נקודה אחת בלבד – אישה חרדית בכנסת. כאילו נגמרו הצרות, כאילו תמו כל התלאות של הציבור החרדי בכלל ושל הנשים החרדיות בפרט.

כל כך הרבה נשים חרדיות מתמודדות היום עם גירושים כואבים, עם ילדים מיוחדים, עם מצב כלכלי קשה, עם חוסר תעסוקה, עם בריאות לקויה ועם ערך עצמי נמוך. והכי חשוב הוא שתהיה חברת כנסת חרדית?

כיסא לאישה חרדית בכנסת לא היה פותר את הבעיות (אגב, ישנן נשים שומרות מצוות בכנסת). אותה חרדית שהייתה יושבת על כיסא הכבוד, אולי הייתה יוצרת שוויון אישי. אולי. אבל לא יותר מזה.

המהפכה החברתית הנשית-חרדית כבר כאן. היא חיה, בועטת ואפילו נושכת. נשים חרדיות מתקבצות וממלאות אולמות ויציעים ומקשיבות או מדברות דברי חיזוק והתעוררות. נשים חרדיות עושות המון אחת עבור השנייה ואני יכולה להעיד על זה ממקור ראשון כאחת שחקרה ובדקה עשרות עמותות של נשים חרדיות למען האישה והמשפחה החרדית.

הבדיקה המקיפה שעשיתי הביאה אותי למסקנה אחת בלבד: העבודה מתחילה מהשטח. מלמטה ולא ממושב בכנסת ישראל. ייתכן שגם זה יגיע. אין לי ספק שזה יקרה כאשר השעה תהיה כשרה לכך. כשהרבנים ופוסקי הדור יחשבו שזה אכן נדרש וחשוב לעם ישראל ולנשות ישראל.

אבל כרגע צריך לפעול בשטח. לא באולפני חברת החדשות ומול מצלמות ועיתונאיות.

 אחדות מעצימה

זה הסיכום שלי לשנה הקודמת. לא כותרות. לא פוסטרים שנשארים על הקיר. אלא עבודה בפועל, בשטח. בעזרה וסיוע לנשים חרדיות ובהעצמה נשית מתוך אחדות השורות.

שימו לב למה שכתוב בפרשת השבוע: “פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה… אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה’ אֱלֹקֵינוּ”.

אצל הרועה הנאמן כולנו שווים. “אתם נצבים היום כולכם!”. כולנו, נשים וגברים, חרדים וחילוניים, צריכים לעמוד ביחד מול המלך ביום הדין הקרב ובא. לפני כן עלינו להתכונן. כל יהודיה רוצה לקבל את מלכותו יתברך. לשם כך עלינו לערוך חשבון נפש של השנה הקודמת “נחפשה דרכנו”. וזה לא מספיק, כי צריך גם לחזור בתשובה – “ונשובה אליך”.

ובזכות האחדות והתשובה, בוודאי נזכה כולנו – נשים וגברים כאחד – לשנה טובה ומתוקה. שנה בה ימלא ה’ את כל משאלות לבנו לטובה וישלח לנו סוף-סוף את משיח צדקנו. (חלק מהטור מבוסס על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש).

• מירי שניאורסון היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו: [email protected]