המבקר: ישראל לא ערוכה למצב חירום, כדאי לאגור מזון

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם אחר הצהריים (רביעי) דוח ביקורת על “היערכות ומוכנות לשעת חירום”, ומתריע על שורת ליקויים בהיערכות המדינה לקראת אירועי חירום.

המבקר מייחס חשיבות רבה להיערכות ומוכנות העורף למצבי חירום – בין אם מדובר באירועי מלחמה ובטחון, רעידות אדמה או פגעי טבע ומזג אויר חריג ,שריפות או דליפת חומרים מסוכנים, אבטחת מידע ושרידות תשתיות אינטרנט ועוד.

לדברי המבקר, ההתמודדות עם אירועי חירום משמעותיים ורחבי היקף בעוצמתם ובמשכם, המתרחשים בעורף האזרחי של מדינת ישראל בעתות שגרה ובעתות לחימה, מחייבת היערכות מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים.

לפי צה”ל, בכל תרחיש עתידי של עימות מלחמתי, ישמש העורף יעד עיקרי לפגיעה נרחבת באמצעות מספר רב של טילים ורקטות, שתימשך עד מספר שבועות.

לדברי מבקר המדינה, מבצע צוק איתן בחודשים יולי-אוגוסט 2014, המחיש היטב את החשיבות הרבה שבהכנה מיטבית של העורף להתמודדות עם קשת רחבה של אירועי חירום העשויים לפקוד אותנו ובהם תרחישי מלחמה עתידיים, שצה”ל צופה כי יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם ממבצע צוק איתן.

 המבקר מדגיש כי פעולתו התקינה של המשק תלויה בין היתר באספקתם הסדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית החיוניים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים ולהבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה.

מהדוח עולה כי משרד הכלכלה מקצה מדי שנה כ-50 מיליון שקל להחזקה ולניהול מלאי המזון האסטרטגי לשעת חירום והוא כולל קמח, שמרים, קפה, סוכר, תה, שמן אורז ומזון לתינוקות.

הביקורת העלתה כי בשל מגבלות תקציב, מלאי המזון לשעת חירום מתנהל בחסר ובכל מקרה – לא מעמיד מענה למצבי חירום שנובעים מאסונות טבע או מהתפרצות המונית של שפעת.

“הממצאים מלמדים שאין בידי רשות חירום לאומית (רח”ל) והרשויות הייעודיות תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם לשעת חירום של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים”, כותב המבקר. “בשל הפערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם”.

גם אספקת חשמל תקינה ורציפה חיונית למשק בשגרה ובשעת חירום. לפיכך אמורה רשת החשמל לשמור על רציפות תפקודית בשעת חירום ולהיות ערוכה להתמודד עם נזקים שעלולים להיגרם לה עקב פגיעות ירי בעורף, עקב פגיעות שמקורן באיתני הטבע, לרבות פגעי מזג אוויר חריגים, או במצב שבו מכריזה הממשלה על שעת חירום.

אלא שהביקורת העלתה שמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וחברת החשמל טרם יישמו את מלוא הלקחים שהופקו בעקבות סערת השלגים שאירעה בדצמבר 2013, מבצע “צוק איתן”, שהתרחש בקיץ 2014, והסערות החורפיות.

הביקורת העלתה גם ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לעתות חירום, בין היתר בהסדרת נהלים לפעולה בעתות חירום, בניהול מערך הכבישים באירועי חירום, בהיעדר מנגנון לריתוק עובדים, במיגון בקו הרכבת אשקלון-שדרות ובהיערכות התעופה האזרחית לשעת חירום.

בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים הן בגופי השלטון המרכזי המאסדר והן ברשויות המקומיות, האחראיות להיערכות לאירועים אלו. אף שלאחר השרפה שהתרחשה בכרמל בדצמבר 2010 נרשם שיפור מסוים בהיערכות הרשויות המקומיות למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן, עדיין נמצאו אצל חלקן ליקויים מהותיים בתחום זה.

“מזג האוויר החריג ששרר בישראל בדצמבר 2013 ובעיצומו סערת השלגים שפקדה אזורים רבים בארץ, הוא בחזקת ‘מקרה בוחן’ בביקורת זאת”, כותב מבקר המדינה ומתריע: “גם כשנתיים אחרי, עדיין לא קיים הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, אשר מבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים המטפלים בעורף בחירום. אי-קיומו של הסדר כאמור הוא בגדר ליקוי חמור”.

השופט בדימוס יוסף שפירא קורא למקבלי ההחלטות בישראל ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בליקויים שהועלו בדוח, “תוך בחינת סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חירום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום, בדגש על הפריפריה שתושביה חשופים במיוחד לסיכונים השונים”.

מרשות החירום הלאומית נמסר בתגובה לדו”ח: ”מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח”ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף.

”הסמכויות יעוגנו ב’חוק העורף’, שיקנה לרח”ל את הסמכויות הראויות כלפי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים השונים הפועלים בעורף בשגרה ובחירום.

”במקביל, הובילה רח”ל גיבוש של תרחיש ייחוס חדש לעורף, שיובא השבוע לאישור שר הביטחון, ועקרונותיו תורגלו לאחרונה על-ידי כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, בתרגיל העורף הלאומי ‘נקודת מפנה 15’. על בסיס תרחיש הייחוס נבנית בימים אלה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020), מבוססת על תקציב ייעודי, שתובא לאישור שר הביטחון והממשלה.

”יודגש, כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הקשור למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום לרבות אירועי מזג אוויר, ומשרד הביטחון השקיע ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בשדרוג של מרכזי ההפעלה, האימונים וההכשרות במרבית הרשויות במדינת ישראל”.

בנוגע לחוסר מיגון קו הרכבת אשקלון-שדרות נמסר ממשרד הביטחון כי “במהלך תכנון תוואי הרכבת, הוגדר על ידי מערכת הביטחון הצורך למגן את הקו בתוואי הסמוך לרצועת עזה. האחראיות לתכנון, מימון ומימוש פתרונות המיגון הוטלה על רכבת ישראל בכפוף לאישור הפתרונות המוצעים על ידי מערכת הביטחון. מערכת הביטחון נכונה לסייע ככל הנדרש באיתור פתרונות אלטרנטיביים להשלמת המיגון בתוואי הדרומי”.