גאב”ד ‘יורה דעה’, הגאון רבי שלמה מחפוד, הגיע אל ביתו של הגר”ח קנייבסקי להתברך בברכת השנים, והציג בפניו שאלה עקרונית הקשורה למסורת העופות הנהוגה בידינו דור אחר דור, ולדין “גלודה”.
על השולחן הונח תרנגול ייחודי, נקי מכל פלומת נוצות.
הגר”ש מחפוד סיפר, כי “עוף קרח זה הוא תוצאה של מחקר ופיתוח ישראלי שנמשך כ-35 שנה על ידי פרופסור אביגדור כהנר, מהפקולטה לחקלאות ברחובות”.
מדובר בעוף מזן ‘ניו המפשייר’ שצווארו נקי מנוצות, וצבעו אדמוני. “הפרופסור הצליח בסופו של תהליך להעלים את נוצותיו לא רק בצווארו, אלא גם משאר גופו. בתהליך המחקר עלה בידו לסלק גם את קשקשי הרגליים שהם בתי הנוצה, ולאחר מכן נחל הצלחה גם בהבלעת נקודות השומן המסמנות את מיקום הנוצות”.
על זן העופות בעלי הצוואר האדמוני, דנו הפוסקים בליטא לפני כמאה שנים והתירוהו מדין “מסורת”, וכפי עדותו של הגר”ש מחפוד שהוא היה מצוי במשחטות. עוף זה הוא תולדה ישירה מאותו עוף שהתירוהו, אך ללא מעורבות יד אדם שמנטרלת את הנוצות.
אלא, שלאחרונה ישנה דרישה מצד בעלי הלולים להכניס את פרי פיתוחו של פרופסור אביגדור כהנר לתהליך של גידול ושחיטה.
עיקר טענתם הייתה כי העוף חסין למחלות הגורמות לטרפות בריאות ובגידים, לבד מעמידותו בחום הקיץ הלוהט.
הגר”ש מחפוד שחט וניתח עוף זה על חלקיו וגידיו וערך בו בדיקות מקיפות, והתברר כי איכותו גבוהה מאד ויש סיכוי רב שחוסנו יתגבר על מחלות הריאות והגידים, דבר שמעניק לו הידורים הלכתיים מסוימים ביחס לעופות המצויים כיום.
אולם התלבטותו של הגר”ש מחפוד הייתה בשתי שאלות מרכזיות:
האם אין איסור “גלודה” חל על עוף זה, או שמא דווקא בנקלף עורו אמרינן “גלודה”.
האם ניתן לסמוך על מסורת אבותיו הקיימת, וגם אם נאמר שכן, האם רשאים אנו לשנות את צורת העוף המסורתי בדמות “עוף שגדל ללא נוצות”.
לאחר שהתפלפלו בסוגיא זו, כשהרב בניהו מחפוד, שהתלווה אל אביו הגר”ש, מציע ראיות לכאן ולכאן, פסק הגר”ח קנייבסקי: אין לנו לשנות ממסורת העופות הרגילים בידינו ואין לקבלו עתה, גם אם הוא נראה כעוף רגיל בכל שאר תכונותיו.
