ארון קבורה נדיר ומרשים ביותר מאבן, בן כ-1800 שנה, נחשף באתר בנייה בשכונת הווילות החדשה הנבנית באשקלון. זאת, במהלך פעילות מבצעית שבוצעה אתמול בלילה (בין ג’ -ד’) על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד של רשות העתיקות, מרחב דרום ברשות העתיקות, ושוטרי הסיור והחקירות מתחנת משטרת אשקלון.
המדובר באחד מארונות הקבורה הנדירים ביותר שנתגלו בארץ ישראל. הארון עשוי מאבן גיר קשה במשקל כ-2 טון ובאורך 2.5 מטר, ומפוסל מכל עבריו. על מכסה הארון פוסל דגם אדם בגודל מלא. הסרקופג [-מיכל אבן המשמש לרוב לקבורה] נפגע במקומות שונים על ידי טרקטור, שהותיר צלקות באבן ופגע בעיטורים המפוסלים ביד אומן על דפנות הארון.
הנזק הבלתי הפיך נגרם על ידי קבלנים, שנתקלו בארון המרשים במהלך עבודות בנייה, החליטו להחביאו, שלפו אותו מהאדמה עם טרקטור תוך שפגעו בו במפגיע, הסתירו אותו מתחת למערום פחים ועצים, ויצקו רצפת בטון במגרש, במטרה להעלים עדויות לקיומו של אתר העתיקות.
אי דיווח על עתיקות
מידע שהתקבל ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות אודות פעילות בלתי חוקית באתר הבנייה, הוביל לביצוע חיפוש לילי בשטח. במקום עוכבו לחקירה חמישה פועלי בניין פלסטינים מאזור חברון, שלנו באתר הבנייה. בסריקה בשטח, נמצאו הסרקופג והמכסה שהוסתרו בשטח. במהלך חקירתם בתחנת משטרת אשקלון התברר שהארון נחפר כבר בשבוע שעבר. בחקירתם הציגו הפועלים בפני החוקרים תמונות וסרטוני וידאו בהם נראה הארון מיד עם גילויו, ותוך כדי תהליך הוצאתו מהאדמה. בהמשך הלילה עוכבו לחקירה שני קבלני בניין תושבי העיר, שהיו אחראים על עבודות הבנייה באתר. הקבלנים נחקרו באזהרה בחשד לאי דיווח על גילוי עתיקה ובחשד לפגיעה באתר עתיקות ובעתיקות – עבירה בסיווג פשע שהעונש הקבוע בחוק בגינה הינו 5 שנות מאסר.
אמיר גנור, ראש מנהל הפיקוח ברשות העתיקות, אמר כי “זהו מקרה חמור ביותר של פגיעה בעתיקה נדירה בעלת חשיבות אומנותית, היסטורית ותרבותית חסרת תקדים. רשות העתיקות קשובה לצרכי הפיתוח ולצרכי הציבור, אך תנהל אכיפה ביד קשה כנגד מי שימעל באמונה ויפגע בעתיקות, שהן נכס של כולנו. מתוך התחשבות בבעלי המגרשים, אפשרנו בנייה בשכונת הווילות החדשה, תחת ההתניה שידווחו מידית על גילוי עתיקות בשטח ויפסיקו את העבודה לאלתר עד להגעת נציג שלנו. במקרה זה, בחרו קבלני הבניין להחביא את הממצא הנדיר, ומעשיהם גרמו לנזקים כואבים להסטוריה. כעת יינקטו הליכים משפטיים כנגד המעורבים, והדבר יוביל לעיכוב הבנייה ולהוצאות כספיות נלוות”. לדברי גנור, “הדרך הנכונה להתנהלות בעיר היסטורית עתיקה וחשובה כאשקלון היא שקיפות, פתיחות והליכה של בעלי הקרקע יד ביד עם רשות העתיקות. רק כך יתאפשר פיתוח העיר לצד הגנה על נכסי הציבור, לטובת הכלל. פיתוח משאב הארכיאולוגיה בעיר אשקלון וקירוב הציבור לעבר העיר, נמצא כיום בעדיפות עליונה בתוכנית העבודה של רשות העתיקות לשנים הקרובות”.
כנראה לא יהודי
ד”ר גבי מזור, גמלאי רשות העתיקות המומחה לתקופות הקלאסיות, תאר את המופיע על הארון: “על צידו האחד של מכסה ארון הקבורה מגולפת דמות גבר כשהוא נשען על ידו השמאלית. הוא לובש חולצה בעלת שרוולים קצרים ומעוטרת ברקמה בחזית. טוניקה עוטפת את מותניו. עיני הדמות שובצו, כנראה, באבני חן שנעלמו, והשיער עשוי בתלתלים מסודרים, בתסרוקת רומית טיפוסית. בצידו השני של המכסה מגולפת בתבליט אמפורת מתכת (קנקן ששימש להובלת נוזלים כגון יין) ממנה משתרגים שריגי גפן נושאי אשכולות ענבים ועלי גפן.
ארון הקבורה עצמו, אשר נפגע קשר יותר מפגיעת הטרקטור, מעוטר, בין השאר, בזרים ובדמויות של ראשי שוורים, קופידונים, ובראש הדמות הנשית המפלצתית מדוזה, שלה שרידי שיער המשולב בנחשים, וזאת מתוך אמונה שהיתה מקובלת בתקופה הרומית, לפיה היא מגנה על ארונו של הנפטר”. לדברי מזור, ארונות קבורה כאלה נמצאו בדרך כלל במבני קבורה משפחתיים או לצדם. רמת העיטורים הגבוהה העידה על מצבה הכלכלי הטוב של המשפחה, שעל פי עולם התיאורים, כנראה לא היתה יהודית” [קרדיט: אתר רשות העתיקות].