יחימוביץ’ נגד הח”כים המתפטרים: “שילכו לחפש את החברים שלהם”
בלי להזכיר את שמותיהם של הח”כים המתפטרים – שי פירון ושרון גל – משמיעה חברת הכנסת שלי יחימוביץ’ (המחנה הציוני) ביקורת חריפה על התופעה בה חברי כנסת נוטשים את הכנסת רק כי הם באופוזיציה.
“בלי להיכנס לגופם של עוזבים – כואב לי ומקומם אותי לשמוע את הפרשנויות שזה קורה כי להיות ח”כ באופוזיציה זה ‘לא נחשב’ או ‘לא משפיע’.
“להיות חבר/ת כנסת זו שליחות נעלה וזכות גדולה” , כתבה יחימוביץ’ בעמוד הפייסבוק שלה. “זה להיות משרת/ת של הציבור במובן העמוק. מי שפחות מכסא של שר לא נאה לו – שילך לחפש את החברים שלו”.
לדבריה, השליחות הפוליטית עמוסה בעליות ומורדות, עבודה קשה, נכונות כישלונות וגם שמחה על הישגים. “היום אני חברת כנסת פשוטה מן השורה, לא יו”ר ועדה ולא שרה. מבטיחה לכם שלשנייה אחת אני לא חשה פחיתות כבוד. שלרגע אחד לא מפסיקה להרגיש שהאפשרויות להשפיע על גורלם של אזרחי מדינת ישראל פרושות בפני כמניפה מרהיבה. תחושת השליחות לא מתעמעמת ולו לרגע.
“האמירה הזאת שלהיות חבר כנסת פשוט באופוזיציה זה ‘לא נחשב’ מזעזעת אותי. איפה יראת הכבוד? תחושת השליחות? האידיאולוגיה?”
יחימוביץ מספרת כי כשהייתה “ח”כית חדשה, הליכוד היה באופוזיציה, וחלק מהח”כים שלו, שהיו שרים בעבר, הסתובבו כרוחות רפאים הלומות ומשועממות במסדרונות הכנסת.
“אני התבוננתי אז בהערכה אין סופית באחד שהיה גם שר וגם יו”ר כנסת, והחליק בחריצות ובטבעיות ובהנאה בחזרה להיות ח”כ פשוט – היום הוא נשיא המדינה, רובי רבלין. אפשר לומר שהעבודה איתו בועדת הכספים, היתה מאוד מלמדת ומחנכת בהיבט הזה (ולא רק בהיבט הזה)”.
יחימוביץ’ הדגישה כי להיות חבר כסת זו זכות גדולה. “ובכלל, מי ששום דבר לא קטן עליו, יכול באמת לעשות דברים גדולים”.
-
זכורה אותה אשה יחמוביץ’ לרעה בימיה בקול ישראל (או שמא קול “ישמאעל”) מהתקיפות הגסות והבלתי מרוסנות, איבוד השליטה עצמית, ההתפרצויות, וקטיעת משפט לכל מי שרק העז ‘בחוצפתו’ לא לחשוב כמוה לעומת התחבקויות והתלקקויות לכל שונא ישראל שחושב בדיוק כמוה ובמיוחד לרוצחי נשים וילדים להם הביעה חיבה מיוחדת. האופוזיציה הולמת אותה בהחלט ומאחל לה לעשות חיל ולהשאר בה לנצח ביחד עם אויבינו/חבריה החכי”ם הערבים מהזן הנחות ביותר כדראושה זחקאלה וזועבי-טיבי ילכו כולם כפרה על עם ישראל כלשון מרן הרב עובדיה זצ”ל