צריכים מורים למורים: מסקר חדש שנערך על ידי מכון ‘הגן החדש’ עבור העיתון ‘ישראל היום’, עולה כי למרבה המבוכה המורים בישראל אינם מכירים חלק חשוב מחומרי הלימוד, או אפילו מושגים בסיסיים במציאות הישראלית.
בסקר שנערך בין התאריכים 16 ל-25 באוגוסט השתתפו 500 מורים, שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הדוברת עברית.
המורים נבחרו מתוך מאגר גדול (“פאנל”) שאיתו עובד המכון. הם התבקשו להשיב על שאלון בן 15 שאלות על מושגי יסוד שקשורים לדמוקרטיה הישראלית, להיסטוריה ולחיי היום-יום. כל המושגים מוכרים מאוד, רובם ככולם נלמדים במסגרת תוכניות הלימודים בבתי הספר ומוזכרים כל העת בתקשורת.
והמורים, צריך לומר, הם כלל המורים ולא מורים לאזרחות או תולדות ישראל, למשל.
המשתתפים בסקר הונחו להשיב על השאלות ביושר, ללא חיפוש התשובות במקורות מידע כלשהם ומבלי להיוועץ באף אחד. כל השאלות היו “פתוחות” (ולא אמריקניות). תשובות נכונות-בחלקן או חסרות נחשבו כשגויות – מתוך הנחת יסוד שאין שום מקום (בוודאי לא למורה) לטעות במילות ההמנון הלאומי, להשמיט את אחד מחומשי התורה או לשכוח את אחת ממלחמות ישראל.
קו סובייקטיבי
באחת השאלות בחרו חלק מהמורים לענות תשובה סובייקטיבית: “מהו הקו הירוק?”
חלק מהמורים בחרו להעריך את משמעות הקו על פי השקפת עולמם הפוליטית, במקום לתת תשובה עובדתית. לתשובות מהסוג הזה – כמו “גבול לא אמיתי שאנשים החליטו שארץ ישראל צריכה להתחלק לפיו”, או “קו דמיוני שמאלני” – התייחסו עורכי הסקר כאל תשובה לא נכונה, ולו משום שלא מדובר בתשובה שמצופה מהמורה לתת לתלמיד.
בנוסף התברר כי היו גם תשובות שאי אפשר לסווגן אלא כבורות כמו “גבול בין ערביי ישראל לישראל”, “הקו המסמן את גבולות 69′”, “מעבר גבול בין ישראל לפלשתין” או “קשור לגבולות מדינת ישראל או משהו כזה”.
אין ספק, עם זאת, כי התשובה המקורית ביותר היתה: “קו להודעה על איכות סביבה”.
ברוב השאלות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין רמות הידע של מורים ביסודי, בחטיבות ובתיכון. הבדלים שנמצאו אפשר לייחס לא פעם לחומרי הלימוד.
כך, למשל, מורים בתיכון ידעו טוב יותר את מלחמות ישראל, שנלמדות בעיקר בתיכון (13 אחוזים לעומת 9 אחוזים ביסודי ו־9 אחוזים בחטיבות); מורים ביסודי ידעו טוב יותר את חמשת חומשי התורה, שנלמדים בעיקר ביסודי (71 אחוזים לעומת 67 אחוזים בחטיבות ו־66 אחוזים בתיכון); ומורים בחטיבות ידעו טוב יותר מי היה נשיא המדינה הראשון (48 אחוזים, לעומת 35 אחוזים ביסודי ו־41 אחוזים בתיכון).
מתי נרצח רבין?
באחת התוצאות המביכות התברר כי 77 אחוזים מהמורים בישראל (81 אחוזים ביסודי, 64 אחוזים בחטיבות ו־77 אחוזים בתיכון), לא ידעו לנקוב בתאריך המדויק של רצח רבין – כאשר יום הזיכרון לרצח מצוין בכל שנה בטקסים בכל בתי הספר, מכיתות א’ ועד י”ב.
גם ההערכה כי מורים בעלי ותק הוראה רב יותר (שהם לרוב גם מבוגרים יותר) יפגינו ידע רב יותר הוכחה כמוטעית ברוב השאלות.
מורים ותיקים ידעו פחות מהצעירים למנות את ראשי ממשלות ישראל, למנות את מלחמות ישראל, לציין את פירוש ראשי התיבות פלמ”ח ואפילו לנקוב בשמו של יו”ר הכנסת.
מכל מקום, ממוצע התשובות הנכונות היה 5, מתוך 15 שאלות. הציון הממוצע הכללי של המורים בסקר עמד על 33.