ל’, תושבת בני ברק, תלמידה מבית של עדות המזרח, ביקשה להתקבל לסמינר הרב וולף בבני ברק.
אלא שלמרות כל הניסיונות, הילדה לא התקבלה, והוריה, תוך התייעצות עם אנשי חינוך, החליטו לשולח אותה בינתיים לסמינר בעיר חדרה, כדי שלא תתחיל את שנת הלימודים כשהיא בוכה בביתה.
“הילדה שלי צריכה לנסוע כל יום לחדרה, היא מקיאה כל הדרך – הלוך ובחזור, אבל אין ברירה”, אומר ג’, אבי הילדה.
סיפורה של ל’ מפתיע במיוחד, שכן הפוליטיקאים בעיר התורה והחסידות מתרברבים כבר שבוע ימים, תחת כל מיקרופון נשלף, כי “כל ילדות בני ברק מסודרות”.
“אף אחד לא עזר לנו”, אומר האב בכאב. “לא ש”ס, לא אגודת ישראל, ולא משרד החינוך”.
האב מספר כי שוחח עם ראש העיר חנוך זייברט, המתגורר בסמוך לו, עם אברהם רובינשטיין, עם מאיר פרוש – אך מאום לא עזר.
בשבוע האחרון לחופשה, נותרו 12 בנות ממוצא אשכנזי שעדיין לא התקבלו לסמינר. בתוך זמן קצר שובצו כל הבנות. “מאיר פרוש אמר לי, סידרנו את כולם. אמרתי לו, בטח, סידרתם 12 אשכנזיות בתוך דקה, את הספרדיות הותרתם בחוץ”.
למה היא לא הולכת ללמוד בסמינר ספרדי בעיר?
“המורה שלה והמנהלת אמרו שתיהן שהיא מתאימה לסמינר וולף ושהיא לא מתאימה לסמינר הספרדי. אני יודע על כמה בנות ספרדיות שדחפו אותן בכח למוסדות שאינם מתאימים להן. היא יושבת בבית וכל היום בוכה.
“התעודה שלה – מהטובות בכיתה. הדבר היחידי שהיא היתה קצת חלשה בו – היה אנגלית. זה לא מספיק כדי לפסול אותה. הם מעבירים למשרד החינוך ‘תירוצים מתחת לאדמה’, ובינתיים הבית שלי נהרס. כשקורה כזה סיפור הבית נהרס. נקודה”.
שלום למנהלת סמינר וולף, תוכלי להסביר לנו מדוע לא התקבלה הילדה?
“אנחנו לא מדברים עם התקשורת, זו החלטה אסטרטגית שלנו, זו מדיניות”.
אבל מדוע, בכל הכבוד הראוי, אתם גוף שממומן על ידי הציבור, את לא חושבת שאת חייבת דין וחשבון לציבור שמשלם?
“אני לא מוסמכת, לדבר. אנחנו אנשי חינוך, אנחנו לא אנשי תקשורת”.
יש לכם דובר?
“לא. תדבר אולי עם הבן של הרב וולף, מנהל הסמינר”.
מביתו של הרב וולף נמסר לנו: “הרב וולף הוא איש חינוך ולא איש תקשורת”.
נציג ש”ס, הרב אליהו דדון – סגן ראש העיר וראש אגף החינוך: “אכן כל הבנות מסודרות ברוך ה’. אינני מכיר את השם הזה. הוא לא היה ברשימות שלנו. תפנו אותם אלינו – ונשמח לטפל”.
ג’, הרב דדון אומר שהוא לא שמע על הבת שלכם, לא מכיר את השם.
ג’: “זה שקר, שוחחתי אתו בעצמי”.