ניתוח התרומות בבתי הכנסת: מי הכי נדיב? באיזה כיבוד משקיעים?
לקראת ימי החגים מפרסם לראשונה מיזם ‘שקל הקודש – שילמתי שכחתי’, נתונים סטטיסטיים על הרגלי התרומות של מתפללי בתי הכנסת בישראל.
במהלך השנה האחרונה נרשמו באמצעות האפליקציה של ‘שקל החודש’ התחייבויות ונדרים לבתי כנסת בסך כ-3.4 מיליון שקלים, מתוכם מתועדים תשלומים – בכל אמצעי התשלום – של כ-3.3 מיליון שקלים. נתון המעיד על מוסר תשלומים גבוה של המתפללים (כ-98%!) לבתי הכנסת.
חקירה לעומק של הנתונים מראה שתרומה ממוצעת לבית הכנסת בגין קניית מצוות עומדת על 268 שקלים.
כשבודקים את סכומי התשלום לפי סוג עליה, מתבררת תמונה חדשה של טווח ה’מחירים’ לעלייה, כדלהלן:
עבור עלייה לתורה ל’כהן’ משלמים בבתי-הכנסת בישראל כ-104 שקלים בממוצע, בעוד שעליית ‘לוי’ נמכרה בסכום הממוצע הנמוך ביותר – 53 ש”ח בלבד. ‘שלישי’, משום מה, היא העלייה היקרה ביותר, למעט מפטיר, ומחירה עומד על 105 שקלים. ‘רביעי’ – 86 שקלים ועליית ‘חמישי’ – 95 שקלים בממוצע.
עליית ‘שישי’, שנחשבת כ’יוקרתית’ אינה יקרה יחסית וזוכה לממוצע של 93 שקלים, ואילו ‘שביעי’ עם 79 שקלים.
‘מפטיר’ היא העלייה החשובה והמחירים עבורה מזנקים במאות אחוזים, עם לא פחות מ-568 שקלים בממוצע.
לצד מכירת העליות לתורה, סקרו ב’שקל הקודש’ גם את קניית הכיבודים הפופולאריים:
הכיבוד לפתיחת ארון הקודש והוצאת ספר התורה מקבל ‘תג מחיר’ גבוה למדי של 1,022 שקלים בממוצע. הגבהת התורה – 355 שקלים בממוצע ו’גלילת התורה’ – 196 שקלים בממוצע.
ומי העדה הנדיבה ביותר?
גם הנושא הזה נבדק, בהתאם לנוסח התפילות.
ובכן, שימו לב: את המקום הראשון מקבלים בתי הכנסת בנוסח חב״ד (סידור ‘תהילת ה”) עם 419 ש”ח ממוצע תרומה לבית הכנסת.
אחריהם בתי כנסת בנוסח אשכנז: 269 ₪. נוסח חסידי עם 257 ₪, נוסח ׳אחיד׳ 201 ₪, נוסח ספרדי 196 ₪, נוסח ‘ספרד’ 191 ₪. את הרשימה סוגרים בתי כנסת בנוסח תימני עם 94 ₪ ממוצע תרומה לבית הכנסת.
מיזם “שקל הקודש” (www.222.org.il), לקח על עצמו להתאים את כל ענייני התשלומים לבתי כנסת לעידן הטכנולוגי הנוכחי. עד היום היו אפשרויות התשלום לבתי כנסת מסורבלות ומיושנות, אך כעת בתי כנסת המצטרפים למוקד נהנים מאפשרות תשלום באתר אינטרנט, באפליקצייה ובמוקד טלפוני 24/6 בכרטיס אשראי ובתשלומים.
כמו כן, המתפללים יכולים להתעדכן בכל זמן נתון ביתרת חובם ולקבל פירוט חשבון של התחייבויותיהם לצד קבלת הודעות תזכורת.
גבאים שהצטרפו לתכנית מדווחים על הקלה רבה בעומס התפקיד, כאשר כל התהליך ניהול התשלומים הפך אוטומטי, והנתונים זמינים כל העת באמצעות ‘תוכנת שקל הקודש לגבאי’, במחשב או בסמרטפון, בית הכנסת מונגש יותר למתפללים המרגישים מחוברים יותר לבית הכנסת, ומביעים אמון רב יותר בהנהלת בית הכנסת.
-
חולה על תמנים
-
לא לקחו בחשבון מספר בתי כנסת ביחס למספר המתפללים בעדה:
לדוגמא אצל התימנים לכל משפחה יש בית כנסת כלומר המון בתי כנסת ביחס למס’ מתפללים קטן מאוד.
עוד סיבה שהחרדים צריכים מקצועות ליבה!!! -
עליות לתורה בבית הכנסת, זה דבר מעולה ויש בזה הרבה סגולות, גם בעלי קונה מידי פעם עליות.
בכל אופן אנו הבנות שאיננו עולות לתורה מנסיון מוצלח שלי ושל עוד כמה חברות טובות, אחרי שקיבלנו חינם ברכות ועצות מהמברכת המפורסמת מבני ברק הרבנית יפה כהן נושענו תודה לה’ והתקדמנו ברוב הדברים שהיא ברכה אותנו. -
האידיוט שעשה את הסקר הזה מגיע כנראה מקהילת חב”ד שהם כידוע בעלי יזמות ומרץ בלתי נדלים הרי תרומות בסד”ג של 3 מליון שקל לא מייצגות אפילו עשרה אחוזים מכלל התרומות לבתי כנסת בחודש!!!
יתרה מכך בחב”ד הנגישות למכשירי תקשורת ‘שונים’ נפוצה מאד ומקלה על המשתמש בתכנה הנ”ל…
אין צורך לבדוק באמצעים טכנולוגיים כדי לדעת שהספרדים הינם קניינים כבדים של מצוות ובפרט בעלי התשובה ואילו האברכים מכל הקהילות אינם ‘רוכשים’ עליות אלא מסתפקים בהוראות קבע לבתי המדרשות שלהם.
בקשר לתימנים הדברים מאד מפליאים כי קהילת חב”ד המיוצגת בגאון מכילה בקרבה למעלה מ20 % תימנים שחורים כדין וקמצנים כמיתוס…