עובדים על מזומן, תמיד צריכים עזרה מחבר או מבן משפחה, ולא כדאי להם להרוויח כסף, לפחות לא במוצהר.
הכירו את שכבת הישראלים שחייבים כסף ולא יכולים להחזיר – אלה שהפכו עם השנים לנוכחים-נפקדים במדינה. מתים מהלכים. זומבים.
מספרם נאמד במאות אלפי אזרחים. רבים מהם ‘חייבי מכולת’ – שכירים, גרושים, גרושות, מובטלים ושכירים שהתדרדרו לחובות עד למעלה מיכולתם – והפכו לחייבים מוגבלים באמצעים, תחת ההוצאה לפועל.
השבוע ישתנה גורלם עם השינוי בחוק.
א’, אחד מהם, סובך על ידי אביו בחובות שהמשפחה סוחבת בשנים האחרונות. האב ביקש מא’ לפתוח חשבון בנק כשהגיע לגיל 17. מיד אחר כך מסר האב צ’קים רבים לאנשים להם חב כספים, צ’קים שניתנו כמובן בשם הבן הקטין. כעבור מספר שנים הגיעה אל הבן הודעה מפתיעה מההוצאה לפועל שהוא חייב לנושיו למעלה מ-250 אלף שקלים.
“מאיפה אני אשיג את הכסף?” שואל א’ המיוצג על ידי עו”ד צבי וישנגרד. “אפילו במקדונלד’ס לא מוכנים לקבל אותי לעבודה, כי אני מבקש לקבל את השכר במזומן”.
א’ הוא רק אחד ממאות אלפי ישראלים שכל שקל מדווח שירוויחו ישולשל ישירות לכיסם של נושיהם.
לדברי עו”ד וישנגרד, המייצג חייבים רבים מול מוסדות ההוצאה לפועל – מדובר אזרחים שבעל כורחם הוקעו מהחברה הישראלית, והפכו למתים מהלכים. אסור להם לפתוח עסק, אסור להם לצאת מהארץ, אסור להם להחזיק רכב, או להוציא רישיון נהיגה.
רבים מהם מקבלים שכר בהיחבא, מתחת לשולחן, “בשחור”, כדי שהנושים לא ישאבו את הכספים הללו – שמהם הם בקושי מתקיימים.
בנוסף, אסור להם להיות מועסקים בשירות המדינה, ונאסר עליהם להיות כבאים, שוטרים, עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ועוד.
השבוע נכנס לתוקפו התיקון בחוק ההוצאה לפועל אותו יזמה שרת המשפטים איילת שקד.
עו”ד צבי וישנגרד מסביר את מהות התיקון לחוק, וחושף את אלה שעשויים ליהנות ממנו.
• מה אומר תיקון החוק?
החוק מאפשר לחלק גדול מהחייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים, ואשר אין להם יכולת להחזיר את חובם, למחוק את חובותיהם – תחת מספר תנאים – וזאת בפרק זמן קצר, בן מספר חודשים.
• מי עשוי ליהנות מתיקון החוק?
הערכות זהירות מדברות על כ-100,000 ישראלים לפחות שנפתחו נגדם תיקים בהוצאה לפועל בשל אי-תשלומים, חובות לספקים וחובות לבנקים. התיקון לחוק יאפשר את מחיקת חובותיהם.
• מה הקריטריונים למחיקת החוב?
כל מי שבארבע השנים האחרונות הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, עמד בתשלומים החודשיים שנקבע לו, חובותיו אינם עולים על 800,000 ₪, ושאין ברשותו נכס בר מימוש (כמו רכב, דירה וכיו”ב) זכאי לבקש מחיקת חוב בהליך המהיר שמאפשר התיקון לחוק.
• מי לא יהנה מהחוק החדש?
יש חייבים רבים שחובם חצה לצערם את סף 800 אלף השקלים, לעיתים אך ורק בגלל הריבית הדרקונית של ההוצאה לפועל. חייבים כאלה לא יהיו זכאים ליהנות ממחיקת החוב, ויצטרכו לפני כן לנסות ולהפחית את קרן החוב בסיוע של עורכי דין שעוסקים בתחום.
כמו כן, מי שברשותו דירה או רכב, ייאלץ למכור אותן, ואת הכסף להעביר לנושים – ורק לאחר מכן ניתן יהיה לטפל בקבלת הפטר מהחוב. גם כאן, מומלץ להתייעץ בגורמים מקצועיים, שבמקרים מסוימים יצביעו על מסלולים משתלמים יותר.
חייבים נוספים שלא יכולים ליהנות מהחוק הם חייבי המזונות. לדברי עו”ד וישנגרד, תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו לאבות שלא שילמו מזונות לילדיהם לא ייכללו בתיקון החדש לחוק.
• כיצד על החייב לפעול עם כניסת התיקון לחוק, על מנת שחובותיו ימחקו?
על החייב למלא בקשה לקבלת צו ההפטר, להשיב לשאלון בו יפרט את כל נושיו (כלומר, אלה שהוא חייב להם כספים), וכן את כלל נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו – ויחתום על תצהיר בפני עורך דין.
לאחר שהבקשה תוגש לרשם ההוצאה לפועל, יעודכנו כל הנושים, ותינתן להם האפשרות להתנגד למתן ההפטר. הפטר משמעותו פטור מהחובות, ולמעשה מחיקתם. אם תוגש התנגדות על ידי אחד או כמה מהנושים, ייקבע דיון בפני רשם ההוצאה לפועל.
• מה הסיבה לתיקון החוק? מדוע לפטור חייבים מחובם?
הסיבה ליוזמת החקיקה היא סוציאלית ומבורכת. עשרות אלפי חייבים מתנהלים במשך שנים רבות ללא חשבון בנק, ללא שימוש בכרטיס אשראי, לא יכולים לקחת משכנתא ולרכוש דירה, לא מתאמצים לעבוד, ומסתפקים בהכנסה מוצהרת מינימאלית, מתוך חשש שככל שישתכרו יותר – ככה יידרשו לשלם יותר להוצאה לפועל – מבלי שלמעשה חובותיהם יקטנו.
אזרחים אלה נפלטו מהמערכת. הם לא סולידריים אליה, הם מפתחים משקעים כבדים נגד המדינה ומוסדותיה, לא מדווחים על הכנסותיהם, ועלולים להתדרדר לפשיעה ולשימוש בסמים. משפחותיהם הם הסובלות המשניות מההתנהלות הזו. הילדים רואים באביהם או באמם את צלם בלבד. תמיד נמצאים בחסרון כיס, בכעס ובקושי.
רבים מהחייבים הן בכלל נשים חד-הוריות, אשר המציאות הכלכלית הקשה הפכה אותן בעל כורחן לחייבות מוגבלות באמצעים.
האבסורד הוא, שהחוב של אותם חייבים לעולם לא יכוסה, ולמעשה הנושים לעולם לא יראו את כספם בחזרה. למעשה, חובם של החייבים המוגבלים באמצעים עולה בהרבה על יכולת החיסכון שלהם, השואפת לאפס. בכל חודש הם מעבירים למוסדות ההוצאה לפועל כמה מאות שקלים בודדים, אשר לא מהווים יותר מאגרה – שלא תכסה לעולם את חובם.
במקרים רבים הריבית ניפחה את החוב לממדים מפלצתיים, ולעיתים חוב של עשרות אלפי שקלים שנגרם מהלוואה פזיזה – הופך ברבות השנים לחוב של מאות אלפי שקלים.
התיקון לחוק יאפשר לכמאה אלף ישראלים לפתוח דף חדש בחייהם, לחזור ולהפוך לאזרחים פרודוקטיביים ומועילים לחברה.
• מי יפגע מתיקון החוק?
זה הדבר היפה כאן, שאף אחד לא ייפגע מתיקון החוק. אותם גופים ויחידים שהחייבים חייבים להם כספים – נפגעו כבר לפני מספר שנים כאשר לא הצליחו לגבות את החוב. במשך שנים הנושים קיבלו מידי חודש שקלים בודדים ולכן מחיקת החוב חוץ מזה שתגרום להם לתסכול מובן – לא תפגע בהם כלכלית.