החסידות נותנת פתרון רוחני

יש תרופה: הדרך שבה התמודד הבעל-שם-טוב עם הקיטוב ועם הצמא הרוחני בימיו, יעילה גם במציאות הנוכחית של ימינו
מנחם ברוד
י"ג אלול התשע"ה / 28.08.2015 10:10

ביום רביעי הבא יחול היום הגדול ח”י באלול, יום הולדתם של שני המאורות הגדולים של תורת החסידות: הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות הכללית (נולד בשנת תנ”ח), ורבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך ומייסד חסידות חב”ד (נולד בשנת תק”ה).

גדולי החסידות כינו את היום הזה ח”י באלול, מפני שהוא מחיה את חודש אלול.

החיות המיוחדת שהביאה החסידות מפיחה רוח חיים גם בחודש אלול עצמו, ומאפשרת לנו לתקן את דרכינו ולהתקרב לאבינו שבשמים מתוך שמחה ואהבה.

כוח הסוד

אי-אפשר כלל לתאר את חיי היהדות בדורות האחרונים בלי האור המיוחד שהביא הבעש”ט לעולם.

שיטת החסידות שייסד נתקבלה בתפוצות ישראל כמים חיים על נפש עייפה, והתפשטה במהירות על אף ההתנגדות שקמה עליה בראשית דרכה.

בכמה וכמה מובנים יש קווי דמיון בין דורנו ובין ימי הופעתו של הבעש”ט.

כאז כן היום מחריף הקיטוב בין חלקי העם. העם היהודי מתפלג לעולם של תורה ולמדנות מזה ולעולם של יהודים פשוטים, שרבים מהם מושפעים יותר ויותר מתרבות הגויים, מזה.

כאז כן היום, גם לומדי תורה ומקיימי מצוות צמאים לאור רוחני, מבקשים חיוּת בקיום המצוות, משתוקקים לשמחה אמיתית.

הבעש”ט הרעיף טל של תחייה על העם הצמא והמקוטב. באהבת ישראל אמיתית חימם את נפשותיהם של המוני בית ישראל. באמרותיו העמוקות גילה אור חדש בחיי התורה והמצוות.

הוא לימד איך אפשר להתקרב אל הקב”ה על-ידי קיום מצווה בחמימות ובתום לב. איך אפשר להתעלות למדרגה עליונה על-ידי מידות טובות ותפילה זכה.

ללומדי התורה הביא הבעש”ט את אורה של תורת החסידות. פתאום נגלו לפניהם רבדים שלא הכירו. הבעש”ט חשף עומקים חדשים בתורה ובמצוותיה וגילה את הפנימיות והסוד שבתוכן.

כך נקבצו אליו גאוני ארץ ותלמידי חכמים עצומים, נעשו תלמידיו ולאחר מכן הפיצו את אור החסידות בשכבות נרחבות בעם ישראל.

בדור השלישי של החסידות עיצב רבי שניאור-זלמן מלאדי את אורו של הבעש”ט במתכונת מסודרת של לימוד והתבוננות, עד שכל אחד ואחד יכול להבין בשכלו את רעיונותיה העמוקים של החסידות.

ללמוד ליישם

הבעש”ט סיפר על ‘עליית נשמה’ שעשה, ובה הגיע עד היכלו של המשיח. הוא שאל את המשיח: “אימתי קאתי מר?” [-מתי יבוא כבודו], ונענה: “לכשיפוצו מעיינותיך חוצה”.

ואכן, מעיינותיו של הבעש”ט נפוצו חוצה. הם הגיעו לכל קצווי תבל ולכל שכבות העם בישראל.

דרכו של הבעש”ט יש בה מזור גם לתחלואי דורנו. ככל שנלמד ליישם את דרך הבעש”ט – באהבת ישראל, בלימוד זכות על יהודים – כן תגבר האחדות בתוך העם ויתקרבו עוד המונים לאור התורה ומצוותיה.

ובעיקר נשואה תפילתנו, כי לאחר שכבר התקיים “יפוצו מעיינותיך חוצה”, נזכה לביאת משיח צדקנו ולגאולה האמיתית והשלמה.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות