את תת אלוף גל הירש, מפכ”ל המשטרה ה-18, הכרתי בכלל באמצעות ספרו.
היה זה לאחר מלחמת לבנון השניה, בה ספג הירש ביקורת עזה, ולא מוצדקת מבחינתו.
שלוש שנים מאוחר יותר הוציא לאור הירש את הספר ‘סיפור מלחמה, סיפור אהבה’, ובאחת מטיסותיי לארה”ב רכשתי את הספר וקראתי אותו במהלך הטיסה.
הספר הרשים אותי עמוקות.
עם נחיתתי, חייגתי להירש והבעתי בפניו את רגשותי, על הצער והכאב הגדול שחווה.
הירש התרגש גם הוא וביקש להיפגש אתי.
עם חזרתי ארצה נפגשנו לשיחה ארוכה. הירש סיפר לי על הסבל והמכאוב שעברו על משפחתו, ובעיקר על ילדיו הקטנים, ומאז היינו לידידים.
הבשורה על מינויו כמפכ”ל הבא של מדינת ישראל, משמחת במיוחד. שכן, הירש הוא אדם ערכי, באופן יוצא דופן.
•
לאחר שפשט את מדיו, הקים הירש את חברת ‘דפנסיב-שילד’, המספקת שירותי ייעוץ ותכנון אסטרטגי וביטחוני לממשלות ולחברות גדולות.
מלבד היותו איש ארגון אמיתי, ארגן האיש לא פעם כנסים לזכרם של הנופלים במלחמה וביקש ממני להגיע ולהרצות.
ואכן, נעתרתי לבקשתו והרציתי בעשרות מפגשים שארגן.
להירש היה חשוב שהמפקדים בצבא ידעו ויכירו גם את החברה החרדית הבלתי מוכרת, על ארגוני החסד וההצלה שפועלים בה. הוא לא חדל מלהתעניין, ולנסות ולעניין גם אחרים בחברה שאינה מוכרת לרבים בישראל.
גם אני נעזרתי בו רבות.
בכל פעם שארגון זק”א בראשו אני עומד נזקק לעזרה, פונה הייתי לגל הירש ומבקש את סיועו. גם בשעות לא שעות, היה האיש ‘הופך’ את העולם כדי לסייע.
•
בשעות האחרונות עלו טענות על יחסו הלא נאות לדת. אומר בכנות: התקשיתי לקרוא דיווח כה אווילי ותלוש מהמציאות. לא ניתן ליטול ארוע בודד, ועל פיו לעצב את אישיותו של אדם. המפכ”ל גל הירש יהיה קשוב ואוהד את הציבור החרדי הרבה יותר מקודמיו, לטעמי.
הסיבה לכך פשוטה: הירש לא מגיע מעמדה של כח. הוא מגיע ממקום של הקשבה.
כאיש העדה החרדית ויו”ר זק”א, עבדתי מול ששה או שבעה מפכ”לים בימי חיי. רבתי אתם, התדיינתי, ספגתי מכות, וצעקות.
המפכלי”ם הללו הגיעו ממקום של כח. לעתים הייתי פוגש אחד מהם לאחר שפשט את מדיו, ולמעשה איבד את כל מעמדו – והייתי אומר להם: אילו רק היתה לכם הנכונות להקשיב, לשבת מסביב לשולחן אחד, לא לפעול מיד בכח הזרוע, בבחינת ‘כזה ראה וקדש’ – הכל היה נראה אחרת.
גל הירש, אני מבטיח לכם, יפעל אחרת. הוא יהיה מפכ”ל נפלא.