לפני כשש שנים, בשנת 2009, התחילה חברת US Airways להפעיל קו טיסות בין שדה התעופה הראשי שלהם בפילדלפיה לתל-אביב. לפני כשנה וחצי, קנתה US את אמריקן איירליינס – ובכך הפכה לחברת התעופה הגדולה בעולם. החברה המאוחדת טסה תחת השם אמריקן איירליינס, למרות שההנהלה הנוכחית שלה היא זו שניהלה את US עד לרכישה וההתמזגות.
בחודשים האחרונים, אף מטוסי קו ישראל-פילדלפיה החלו להיות צבועים בצבעי אמריקן איירליינס – אך בשבוע שעבר הודיעה החברה על סגירת הקו, ומתחילת שנת 2016 לא יקיים יותר טיסות; כנהוג במקרים כאלו, ללא מתן הסבר רשמי להחלטה. באינספור שיחות של אנשי תקשורת ישראליים עם אנשי החברה, הכחישו אלו האחרונים כי מניעים שאינם כלכליים עומדים מאחורי ההחלטה – ללא הצלחה יתירה בשכנוע הצד השני.
ההסברים שנתנו הפרשנים למיניהם, מטעם עצמם ומטעם אתרי חדשות כאלו ואחרים, התחלקו לארבעה חלקים:
1. אמריקן נכנעו ללחץ שותפותיהם לברית OneWorld, הקטארים והירדנים, חרם אפור, כפי שהגדיר זאת אחד מן הפרשנים. את הקו הזה הובילו בדה-מרקר ש’השלימו בדיקה’ שהוכיחו שבכך מדובר. רק שכחו שלג’ורדן טיסות קבועות אל ומישראל.
2. אמריקן לא רוצים לפעול בישראל, היות והם מפחדים שעובדים לשעבר של TWA (חברת התעופה פושטת הרגל שאמריקן קנתה ב-2001) יתבעו בבית המשפט בישראל לעקל מטוסים, בגלל חוב של TWA אליהם.
3. ההסבר הכי קל, ההנהלה של אמריקן הם אנטישמים – הרי הם ביטלו כבר את הקו של TWA כשקנו אותה ב-2001.
4. הקו לא היה רווחי ולכן בוטל.
ארבע חלומות ושלושה שברים:
הסבר החרם הערבי לא משכנע: ראשית מפני שהירדנים עצמם טסים לארץ והקטארים מטיסים בעלי דרכונים ישראליים, למה אמורה להפריע להם העובדה שאמריקן טסים לארץ? שנית, ב-OneWorld שותפות רבות שמקיימות קווים סדירים לארץ, לדוגמה: איבריה, בריטיש, פינאייר, אייר ברלין. אם מישהו רוצה שהברית לא תטוס לישראל, מדוע שיפעיל לחץ רק על אמריקן – שמקיימת רק קו אחד וזניח למדיי? ושלישית, ואולי השאלה הקשה מכל, הירדנים והקטארים הם שותפים יחסית זוטרים בברית וודאי שאין להן מעמד ללחוץ על אמריקן – אחת המייסדות, וכאמור, חברת התעופה הגדולה בעולם.
הסבר הפחד מתביעת עובדי TWA לא משכנע גם הוא: אמריקן לא קנתה את TWA, אלא רק חלק מנכסי הישות פושטת הרגל TWA. עובדה, שתביעות העובדים אחרי פשיטת הרגל ב-2001, לא היו נגד אמריקן, כי אם נגד הestate של TWA; ובכל מקרה, אמריקן עצמה פשטה רגל ב-2013.
טיעון האנטישמיות של ההנהלה הוא קשקוש מוחלט: הנהלת אמריקן שלא קנתה את הקו לישראל ב-2001 כבר מזמן עושה לביתה, וההנהלה הנוכחית של אמריקן – סוגרת הקו – היא זו שקיבלה את ההחלטה על הפעלתו, בשבתה כהנהלת US לפני שש שנים.
אם כן, הטיעון היחיד שנותר הוא רווחיות הקו: ב’הארץ’ ידעו לציין כי הקו רשם עלייה של 3% בכמות הנוסעים בשנה החולפת, ביחס לשנה שלפניה. אם כן, כיצד יכול להיות שהקו מפסיד כסף?
בניגוד לדלתא ויונייטד, שמפעילות טיסות ישירות לניו יורק ונוארק, הקו של אמריקן טס לפילדלפיה; משמע פחות נסיעות עסקים ופחות יהודים הטסים למטרות “יהודיות”. אמנם, טבע מחזיקה מפעל בסמוך לפילדלפיה, אך עובדה זו לכשעצמה אינו מחפה על הנחיתות ביחס לקו ניו יורק ונוארק.
גם שעות הטיסה של הקו היו בעייתיות: היות והמטוס שנחת בתל אביב נאלץ להמתין שמונה שעות על הקרקע עד להמראה – שכן אחרת היה מגיע לפילדלפיה באמצע הלילה; ומבחינת חברת התעופה, אלו שמונה שעות יקרות ומבוזבזות, בהן המטוס היקר שלה לא מייצר הכנסות ואף עולה אלפים רבים של דולרים, עלות חניה על הקרקע.
מעבר למכלול השיקולים, לאמריקן שאחרי המיזוג (בניגוד ל-US לפניו) יש שותפות טרנס-אטלנטית עם בריטיש ואיבריה, על-פיה אם אתם טסים לארה”ב בכל אחת מן החברות, הרווח מתחלק בין שלושתן. כלומר: אמריקן תרוויח כלכלית, אם הנוסעים – שנהגו לטוס בקו שבוטל – יעברו לטוס בבריטיש או באיבריה (למשל, בשל היכולת להמשיך לצבור ‘מיילים’ בתכנית הנוסע המתמיד של אמריקן – OneWorld).
לסיכום, אני נוטה להאמין – גם על סמך ניחוש מושכל, כמפורט; וגם על סמך שיחה עם גורמים אחרים – שאין פה לא אנטישמיות ולא חרם אפור, אלא שיקול כלכלי – שבבסיסו ההגעה למסקנה כי החברה יכולה להרוויח יותר מן המטוס, באמצעות שימוש בו לצורך קו אחר, רווחי יותר.
הניתוח הוא דעה אישית בלבד, והוא נכתב בידי המערכת מתוך ציוציו של הצייצן פרו-קוטר