מה פשוט יותר מלעצור כמה צעירים

מנחם ברוד
|
ו' אלול התשע"ה / 21.08.2015 09:46
כשמערכת הביטחון פועלת תחת לחץ תקשורתי, מותר לחשוד במניעיה. מותר לנו לחשוש שיותר משיש כאן צורך ביטחוני אמיתי, מעורב פה הרצון לרַצות את התקשורת

אחת משבע המצוות הבסיסיות, החלות על כל בני-האדם באשר הם (שבע מצוות בני נח), היא המצווה להנהיג מערכת משפטית שמבטיחה חוק וסדר ועשיית צדק. חברה אנושית שאין בה מערכת משפט וצדק תקינה, תהיה חברה מושחתת, שבה שולטות העריצות והכוחנות.

גם מערכת משפטית אינה מבטיחה בהכרח את עשיית הצדק. לא רק מפני שגם השופטים הם בני-אדם, ושיקוליהם עלולים להיות נגועים במניעים צדדיים.

מערכת משפטית, מעצם הווייתה, תלויה ביכולת לספק הוכחות וראיות נגד עבריינים, ולעיתים הללו זהירים ומתוחכמים, ואין הם משאירים אחריהם עקבות והוכחות.

בעקבות זאת לא אחת עבריינים נעצרים ובית המשפט מורה לשחררם, בהעדר הוכחות נגדם. רשויות החוק חורקות שיניים, אבל אלה הכללים.

אי-אפשר להשליך אדם אל מאחורי הסורגים בלי דין ובלי משפט, הבוחן ראיות והוכחות.

סכנת שרירות הלב

ההיצמדות הזאת לראיות ולהוכחות נראית לעיתים קטנונית, אבל היא המגינה על חירותם של האזרחים. בלעדיה יוכלו בני-אדם שומרי חוק למצוא את עצמם בתאי הכלא, רק מפני ששוטר או חוקר כלשהו החליט לעצרם.

ואכן, עורכי דין יוכלו לספר לכם כמה שרירות לב יש במעצרים בעת חקירה, כאשר המשטרה מגישה חומר חסוי לשופט, ואין לחשוד שום דרך להתמודד עם החשדות נגדו ולטעון לחפותו.

המדינה יצרה בכל-זאת כלי שיאפשר לה לעצור מחבלים, העלולים לבצע פיגועים חמורים, אף שעדיין לא נאספו די ראיות והוכחות לצורך העמדתם לדין. זהו המעצר המנהלי, שמסמיך את שר הביטחון לעצור אדם לתקופה של שישה חודשים בלי דין ובלי משפט, אם יש סבירות שהאיש פוגע בביטחון המדינה.

השימוש בכלי הזה חייב להיעשות במקרים קיצוניים בלבד, מפני שהוא מותיר מקום רחב לשרירות לב של חוקרים.

אין דין ואין משפט, ואין לעציר אפשרות להיאבק על חפותו. חוקר יכול להגיש חומרים חסויים ככל העולה על רוחו, ואדם יֵשב בכלא חודשים רבים. ועם זה, כשיש סכנה ממשית לביטחון הציבור, היא מכריעה את זכותו של אדם לחירות.

מראית עין

אולם במקרים כאלה הציבור נדרש לעמוד על המשמר.

אמנם אין לנו כלים לבחון אם אמנם נשקפת סכנה אמיתית מאותם עצורים מנהליים, אך כשמערכת הביטחון פועלת תחת לחץ תקשורתי, מותר לחשוד במניעיה. אינו דומה מעצר נקודתי של מחבל במסגרת הפעילות הביטחונית השוטפת למעצרים שנעשים בעקבות התלהמות תקשורתית.

מותר לנו לחשוש שיותר משיש כאן צורך ביטחוני אמיתי, מעורב פה הרצון לרַצות את התקשורת ולהציג מראית עין של עשייה.

נכון לשעת כתיבת השורות, החקירה טרם הצליחה להוכיח כי יהודים ביצעו את ההצתה בכפר דומא, ואין לה קצה חוט המוביל אל החשודים במעשה.

מה פשוט יותר מלעצור כמה צעירים במעצר מנהלי ולנופף בזה לעיני הציבור.

חשוב וחיוני למנוע פשעים מסוג זה, אבל חשוב וחיוני לא פחות להגן על חירותם של האזרחים ולהבטיח שכל אדם יהיה זכאי ל”משפט צדק”.