שעות אחדות לאחר שהאבק של סערת הסמינרים באלעד שקע, התפנה צוריאל קריספל, סגן ראש העיר, ובעבר ראש העיר, לשוחח עם חרדים 10 על הסאגה.
מה המצב כרגע?
בגדול, 99 אחוזים מהילדים כאן מסודרים, כל אחד במקום שלו. לכולם יש מבנים וצרכים.
כיצד הגיעה אלעד למצב בו ענייני החינוך מתדיינים בבתי משפט?
יש פה בעיה שנוצרה בשנתיים שלוש האחרונות, אסביר מהי. בראשית אכלוס העיר היה פה אחוז קטן מאד, והוא עדיין קטן, של אוכלוסיה ליטאית אשכנזית. הציבור הספרדי בא בהמוניו, גם אוכלוסיה צעירה וגם אוכלוסיה מבוגרת, משפרי דיור, בעלי תשובה ועוד.
מטבע הדברים ציבור התלמידים הגדול יותר – הגיע מהציבור הספרדי, ולכן גם המוסדות האשכנזים, בית יעקב וכדומה, מאוכלסים ברובם בתלמידים ספרדים. וככל שהאוכלוסיה האשכנזית גדלה יותר, מה שהיה בהתחלה מסה קריטית גדולה של ילדי גן – עברה לילדי תיכון.
הציבור הספרדי שהתקבל לתיכונים שלח לבית מרגלית של מעין החינוך התורני, וכן בית ספר תיכון שאותה פתחה הגברת זלזניק שאכלס את בוגרות היסודי של הציבור הספרדי. אותן בוגרות מהמגזר האשכנזי נסעו לבני ברק ופתח תקווה. ככל שחלפו השנים גדל הצורך, אתה לא יכול להסיע עשרות בנות החוצה, ונוצר הצורך לפתוח סמינר לציבור האשכנזי.
לפני שלוש שנים נפתח סמינר לדעת חכמה, לציבור האשכנזי. לציבור בוגרות בתי ספר יסודי בית יעקב. מטבע הדברים בבית יעקב ישנה אוכלוסיה מגוונת, גם ספרדים וגם אשכנזים, והוא קלט את הבוגרות כולן.
לפני שנה, סמינר זלזניק אמר, תראה, אני השקעתי פה כל השנים, הגיע הזמן שבו צריך לפתוח סמינר לבנות האשכנזיות לי זה מגיע. ואז נכנס לרישום סמוי לבנות ‘טובות’, כביכול, רצה למתג את עצמו כסמינר אשכנזי. ועשה מעשה שלא יעשה, כיתות נפרדות, חומר לימודים אחר, שם 3,4,5, בנות ספרדיות בכיתה כדי להגיד, קיבלתי גם ספרדיות.
ואז נוצר בלגאן, משרד החינוך כפה עליו לקבל עוד בנות ספרדיות, והוא גם לא קיבל רישיון.
ומה קרה השנה?
לגבי השנה, המתווה של משרד החינוך היה ברור. אם רוצים להתנהל כמו שצריך, או שעושים בית ספר אזורי, לחלק התחתון של העיר ולחלק העליון של העיר. כלומר, מסגרת המשך שבתי ספר יסודיים יזינו את הסמינרים כהמשך, והבעיות לא קיימות, או: חלוקה של 50-50, אין משהו אחר.
הם פעלו בניגוד להוראות משרד החינוך, עשו רישום לא תקין.
לא יתכן שכל שנה מחדש יתחילו המשחקים הללו של כן קיבלו, לא קיבלו, ונגד הוראות משרד החינוך. צריך לפתור את זה שורשית. הרי בבית יעקב מדובר בבנות שגדלו בקו של בית יעקב, אין טעם לעשות את הסלקציה הארורה הזו בין כיתה ח’ לט’. או שפותחים בית ספר אחד גדול לכלל תושבות המקום או לחלק לשנים.
חבל שזה הגיע לבית משפט, זה יכל להיגמר עם קצת רצון טוב של שני הצדדים”.
בית המשפט פתר את זה?
“פתר. הפסיקה ברורה. כרגע, כל בית ספר מקבל עוד בנות שיושבות בבית, היתר הולכות לבתי ספר אחרים בעיר. לקרוא לזה מחלוקת? זה מריבה של שני עסקנים. בסך הכול נפתחה שנת הלימודים בצורה נפלאה”.
בשנה הבאה לא יחזור הסיפור על עצמו?
“תראה, אנחנו לא נביאים ולא בני נביאים. יש פסק של בית משפט. התקדמנו משמעותית. יש פיקוח. צריכה להיות סיבה טובה ומספקת להוציא בת מבית ספר. גם אנחנו, ראשי הציבור, לא נשלח לבית ספר תלמידות לא מתאימות. יש תקנות, יש הנהגה של בית ספר, בת צריכה להתאים את עצמה, ומי שלא מתאימה – לא מתאימה. אבל מי שמתאימה, לא בגלל שאבא שלה ככה או אמא שלה ככה או אבא שלה עובד, לא תתקבל”.
בכל מקום בו יש רצון לא לקבל בנות כאלו ואחרות, מוצאים לזה את הדרך..
“אני חושב שאנחנו אחרי כל הבלגאן. משרד החינוך אמר אמירה ברורה. לא יקרה שלא ישמעו לפסק של בית המשפט”.