בקיבוץ נושפים בחצוצרה? סדנא חדשה תלמד אתכם איך לתקוע בשופר

“תקיעת שופר ביישובים הרבים, נעשית לפעמים באופן שאינו נכון פרקטית, והלכתית”, אומר הרב מרדכי רייך, בעל תוקע ותיק מארגון ‘איילת השחר’. “נתקלנו לא פעם בבעלי תוקעים שמתניידים, בראש השנה, מבית כנסת לבית כנסת, במכוניתם כדי להספיק לתקוע במקומות רבים…”

ארגון איילת השחר עוסק, בין יתר פעילותיו, בהפצת יהדות וסיוע רוחני וגשמי לכל עניין יהודי בעיקר במקומות ובאתרים בהם לא נישאה תפילה, או נשמעה תרועת שופר עשרות שנים.

למעלה משישים יישובים וקיבוצים קולטים מידי שנה את מתנדבי איילת השחר, המגיעים לקיים מנין תפילה באתרים בהם אין בית כנסת.

“גם במקומות בהם ישנה סוג של פעילות יהודית, לא תמיד היא עונה על דרישותיה של ההלכה. באחד מהקיבוצים התברר כי ‘הרב’, נוהג בסיום התפילה לנסוע למגרש הכדרוגל. הוא ‘רב’ כי הוא יודע את טעמי המקרא”, מספר אחד המתנדבים באיילת השחר.

אבל כשהדברים נוגעים לתקיעת שופר, עשוי חוסר הידע לגרום לכך שהשומעים החמיצו את מצוות תקיעת שופר, ולא יצאו ידי חובה.

כך מתברר כי בחלק מהקיבוצים תקיעת השופר נמכרת לכל המרבה במחיר. על המומחיות של בעל התוקע, שדורשת גם ניסיון פרקטי גדול, וגם ידע הלכתי, איש לא מקפיד.

במקומות אחרים מביאים החברים כלי נשיפה מהבית, ואת מקום השופר ממלאת החצוצרה הקיבוצית… אחרים מקפידים אמנם על שופר, אך מאפשרים לכל המתפללים לתקוע ביחד.

“אין צורך לומר, כי למרות רצונם היהודי העז והמרגש של היהודים שמבקשים להתחבר אל התפילה – זו לא תקיעת שופר”, אומר יו”ר איילת השחר, הרב שלמה רענן.

 • איך אתם מתכוננים להכשיר את התוקעים?

“איילת השחר מקיימת סדנא, הלכתית אבל גם פרקטית, בשיתוף הרבנות הראשית, בסופה יעבור המתלמד מבחן קצר, ותוענק לו ‘תעודת תוקע'”, אומרים באיילת השחר.

הקורסים מועברים על ידי רבנים ובעלי תקיעה מנוסים, ביניהם הגר”מ אביטן בעל מחבר ספר ‘בקול שופר’, והרב ישראל שיינפלד, בעל תוקע מנוסה.

“איננו נכנסים לציציותיו של בעלי התקיעה. כל קהילה תחליט, את מי היא רוצה כ’בעל תוקע’. לנו חשוב לספק מסגרת בה ילמדו האנשים ויתרגלו, ויגיעו בלב שקט למעמד תקיעת השופר בראש השנה, כשליבם שקט”, הם אומרים.

הרב רייך מזכיר כי בעל התוקע הוותיק של ישיבת פוניבז’, הרב אידלשטיין, נשאל על ידי הגראמ”מ שך, כיצד הוא מצליח לעמוד במעמסה הכבדה של תקיעה במקום כה גדול. הרב אידלשטיין השיב, כי ‘תקיעת שופר אינה מלאכה, היא חכמה’.

“את החכמה הזו אנחנו רוצים ללמד. איך להסדיר נכון את הנשימה, איך תוקעים מבלי להתעייף, מה היא הטכניקה האידיאלית, וגם מה קורה כאשר אתה מאריך בשברים על חשבון התרועה למשל? יש בכך לא מעט פרטים חשובים”.

הכשרת התוקעים, מקווה הרב רענן, לא תסתיים רק באוכלוסיה המגיעה מן הקיבוצים והיישובים המרוחקים.

בתכנית של איילת השחר, שמנהליו כבר שוחחו עם הרב הראשי הצבאי, לסייע גם לחיילים בבסיסים מבודדים, למתנדבים החפצים לתקוע בבתי חולים ובבתי אבות, ולכל מי שחפץ להשתלם במלאכת התקיעה הנכונה.