1.
הנשיא הוא אדם חשוב, לכל הדעות. הוא עומד בראש מדינתנו ומייצג אף אותנו, בין אם נרצה בין אם לאו.
לכן, לא נעים היה לשמוע שהנשיא מבקש לבוא להתארח ולא מסכימים לקבלו.
ברגע הראשון זה נשמע לא רק לא נעים, כי אם גם לא מוסרי. איפה שמענו שאנשים האמונים על דרך ארץ, על כבוד לזולת ועל הכנסת אורחים – משאירים אורח מחוץ לדלת ולא מרגישים אפילו שיש פה טיפה של חוסר כבוד, העלבה והלבנת פנים.
2.
הנשיא לא נולד אתמול, הוא גם לא נכנס לפוליטיקה אתמול. הוא מכיר את הפוליטיקה יותר שנים ממה שרבים מהקוראים את הטור הזה חיים. הוא חיה פוליטית שעושה מה שכדאי לה לעשות ולא מה שנדמה לנו לפעמים, שעושה למען מישהו או עבור מישהו.
על כן, מגוחכים עד מצחיקים הדברים אודות העלבתו של הנשיא. אנשי הפוליטיקה אינם נעלבים מכגון אלו. הם ישר מחשבים חישובים קרים וברורים של – מה כדאי לי לעשות עכשיו?
הפוליטיקה היא לוח שח-מט גדול ועטור משבצות רבות. משחק השחמט הידוע מורכב מלוח שח-מט שבו האחד עושה מהלך, השני פוסע לפי מה שעשה קודמו ולפי מה שלדעתו יעשה בשלב הבא – והכל לפי חוקים הידועים מראש.
בפוליטיקה המהלכים זהים, אבל בחיים אין חוקים, אין לאיש כל מושג מה עלולים לעשות לו עוד רגע ולאן הוא עלול ליפול.
במשחק השח-מט, מי שבקיא מסוגל לתכנן מהלכים על סמך מה שמניסיונו נדמה לו שיעשה השני. בפוליטיקה זה לא כך. בפוליטיקה עושה אחד מעשה, והשני בכלל מעלה דבר שלא היה בתכנית.
עכשיו לכו וחשבו את הדרך האחרת שגם סופה לא צפוי.
הנשיא לא לקח בחשבון שמישהו יעז לומר לו שהדלת סגורה מולו. הוא קפץ למים ונתקע בקרקע, קיבל מכה קטנה וצף חזרה. המשיך לנסות מזלו, עד שהגיע למקום שבו הצליח לבצע את מטרתו.
3.
הנשיא עשה חשבון קר של מה כדאי לו ומה לא.
הנהלת הת”ת הראשונה שאליה פנה עשתה חשבון שנשיא ופמלייתו אינם הדבר שהיו הם רוצים להביא לפני תלמידיהם ביום הראשון ללימודים, ובפרט שדברים שהשמיע בימים האחרונים לא נראו להם ראויים.
אילו היה מגיע רב גדול ועמו עשרות תלמידי חכמים, בטוחני שהיו אלו מתקבלים באהדה רבה (אולי זה רעיון לשנה הבאה). ממתי אנו, הציבור החרדי, עושה מה שכולם עושים? כולם מתלהבים מראש ממשלה ומנשיא, ואצלנו מתלהבים מדברים אחרים.
מותר לנו? בוודאי!
הנהלת הת”ת השני עשתה אף היא חשבון שאמנם ייתכן שלא אלו הדמויות הגדולות שלהן אנו שואפים, אבל כשמגיעים לת”ת אורחים עם לבוש הולם ועם כיסוי ראש כנדרש, אין סיבה שלא לקבל את האורחים, בפרט שאלו אנשים חשובים לכל הדעות המייצגים את המדינה, את בתי הספר שלנו, גם אם לא מוצא הדבר חן בעינינו – וגם אותנו.
וגם, בל נשכח, דואגים למחסורנו מדי פעם.
הנהלת הת”ת מכניס האורחים הבינה שמלכבד את האנשים הללו יצא לה אך טוב, והחליטה ששווה לה לעשות את הדבר. ייתכן שלאחר מכן הסתייגו והסבירו לתלמידים שלא לזאת אנו שואפים, אך כרגע הם הרגישו על הסוס.
בלוח השחמט שלהם הם הסוסים המנצחים.
4.
בפוליטיקה אין היעלבויות ואין מקרים של סתם. כל אחד עושה את החשבון של עצמו. מי שאמר שהנשיא נעלב -יכול לשכוח מזה. קרו לו בשנות הקריירה שלו מקרים הרבה יותר מעליבים.
מי שחושש לכך שהילדים בת”ת שקיבל את האורחים למדו שאלו הדמויות שלהן אנו חותרים – מוזמן להסתכל בתמונות שצולמו, ולהבין שהזאטוטים בכתה א’ כלל וכלל לא הבינו מי הבאים.
מה הבינו מזה האחרים? אינני יודעת.
כל אלו שקראו את הדברים במקומות שונים, והנהנו בראשיהם מסיבה זו או אחרת – יכולים להירגע, זו לא הייתה סערה וגם לא רוח קלה. עוד גל נמוך ששטף את הים שבער בלהט הקיץ מלכתחילה.