ר”ח אלול הוא התחלה חדשה.
במרבית המשפחות החרדיות ישנו תלמיד/ה העוברים/עולים שלב בדרך החינוך: מתלמוד תורה לישיבה קטנה, מכיתה ח’ לתיכון, מישיבה קטנה לישיבה גדולה, מתיכון לסמינר.
נקודות מעבר אלו גורליות ומשפיעות על התלמיד ועל משפחתו.
לכל ילד טבע ואופי שונה. כשם שכל זר פרחים מורכב מצבע ים מרקמים וריחות שונים, כך הם חיי המשפחה.
אי אפשר ללמוד מאחד למשנהו, כל ילד מגיב לאירועים שכאלו אחרת.
אני ממליץ להורים לעקוב אחר ימי ההתחלה, להאזין ולתמוך כמלווים.
אל תרבו בעצות. תנו להם לגשש את דרכם, גם אם נראה לכם שהם טועים. תנו להם לחוש לבד את הנפילה. רוב המתבגרים לומדים בדרך של לימוד מטעויות ולא מהנחיות. רק במקרה שאתם מרגישים כי יש ירידה בחשק ובחיוניות (סימני חיים ) של הילד – התערבו.
תנו לילד אחריות על חייו אל תגיעו ממקום שיפוטי וביקורתי. משפטים של סיסמאות יכולים להזיק.
לדוגמא: אם תאחר לתפילה … הראש ישיבה יכעס עליך ו…. אם לא תקפידי על סדר וניקיון המורה תסמן אותך… אל תעשה ככה כבר למדת שנה שעברה שזה מזיק לך….
נקודה חשובה נוספת בעניין זה: כאשר מדובר בנערים נסו להרעיף עליהם חום ואהבה ממקום בוגר…
הנער המתבגר לא זקוק לחיבוק ונשיקה של אמא, הוא זקוק לשמוע אותך תומכת בו ומתפללת להצלחתו.
זו תקופה חדשה ומרגשת לתלמיד, לאמא ולאבא, ולאחים.
לכל אחד מחלקי הפאזל המרכיב את התא המשפחתי חלק בהתמודדות. תמכו אחד בשני, ובעזרת ה’ תרוו רק נחת …
נ.ב.
הביעו אמון מלא במחנכים, אל תפלו לבור העמוק של הבעת דעה שלילית על מחנך/מוסד, אבל בנושא זה בלי נדר, בטור מיוחד.