מי יחליף את דני דנון בממשלה ומי יהיה יו”ר מרכז הליכוד • טור פוליטי

אריק זיו, ליכודניק
|
א' אלול התשע"ה / 15.08.2015 23:39
מי יהיה יו”ר מרכז הליכוד? האם מומו פילבר צריך להחזיר מיליון לקופת הליכוד? למה לאובמה מותר להתערב החלטות שופטים ולשקד אסור? ומדוע בעבודה חושבים שיאיר לפיד חי בסרט?

עוד בתחילת יולי חשפתי כי ראש הממשלה ימנה את השר דני דנון לשגריר באו”ם (“מי יהיה השגריר באו”ם”).

להוציא את כניסתה של המועמדת במקום ה-31 ברשימת הליכוד לכנסת, שרן השכל, כחברת כנסת – פותח המינוי את השורות וההזדמנויות :

התפקיד הראשון הוא שר המדע, הטכנולוגיה והחלל בממשלה. דומה כי יתבצע תיקון לגבי בני בגין, אך עומדת אופציה נוספת: מינויו של  צחי הנגבי, כאשר האופציה הזאת תתבצע בעת הרוטציה עם אקוניס.

הליכוד ישנה מעט את פניו לא רק עם שרן השכל, אלא גם לאחר ביצוע החוק הנורווגי, אז ייכנס אמיר אוחנה.

התפקיד הבא שמפנה הוא התפקיד הכה חשוב של יו”ר מרכז הליכוד. מתוקף חוקת הליכוד, יו”ר התנועה הופך באופן אוטומטי ליו”ר המרכז. נתניהו יכול למנות ממלא מקום או להוביל לבחירות על התפקיד.

על התפקיד יתמודדו השרה מירי רגב, שהיא המועמדת המובילה בקרב חברי המרכז, השר גלעד ארדן שחזק אצל המתפקדים, אך פחות אצל חברי המרכז.

אחריהם נמצא ח”כ צחי הנגבי, שבעבר כיהן כיו”ר מרכז לפני הפילוג עם קדימה. כידוע, לצחי יש הרבה אהדה. למירוץ תצטרף גם השרה גילה גמליאל, שהתמודדה בעבר על התפקיד מול כחלון, ועימם ח”כ דודו אמסלם, מי שעמד בראש המאבק על החזרת הכוח למרכז, וסגן השר ירון מזוז.

לפי בן כספית, גם סער יכול להתמודד, אבל לערכתי זהו עוד ספין הזוי.

ללא ספק מירי רגב היא המועמדת המובילה לתפקיד. מירי, שהתמודדה מול השר ישראל כץ על מזכירות הליכוד, יכולה לנצח את כולם. אנשי שטח שהיו מחויבים לישראל יתמכו עכשיו במירי, ואפשר להמר כי מירי רגב תהיה יו”ר מרכז הליכוד הבא.

המפסיד הגדול של השבוע הוא השר אופיר אקוניס ששני תפקידי שגריר נמוגו עבורו ברגע אחד ארוך: השגריר באו”ם והשגריר באיטליה.

גם שם עשה נתניהו מהלך מבריק עם מינויה של פיאמה נירנשטיין כשגרירת ישראל באיטליה. פיאמה היא חברת פרלמנט לשעבר ותומכת ישראל במשך שנים.

נראה לאיזה תפקיד יחתור עכשיו אקוניס.

 במקביל נתניהו החל לאייש את התפקידים הפנויים בלשכתו : הראשון שמונה לדובר ראש הממשלה הוא בועז סטמבלר. למזכיר צבאי ימונה אל”מ אליעזר טולדנו.

נשארו עוד מספר מינויים בלשכה: מי ימלא את תפקידה של פרח לרנר והאם יואב הורביץ יקבל את המינוי של ראש הצוות או שימשיך בתפקיד ממלא מקום ראש הצוות דוד שרן?

במידה והורביץ יכנס, יעבור שרן לתפקיד מנכ”ל משרד האנרגיה. בכיר בליכוד אומר שנתניהו צריך לחתוך המצב הזה של אי ודאות. זה יוצר אנדרלמוסיה בסביבתו.

לאובמה מותר ולשקד אסור?

שופטי בג”ץ תקפו את שרת המשפטים.

יש דבר אחד שהם שכחו: אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, ובמדינה דמוקרטית הבסיס שלה זה הפרדת רשויות.

אין הגיון שקבוצה קטנה שנמצאת ברשות השופטת תכפה על הרשות המבצעת והרשות המחוקקת אג’נדה שגורמת נזק למדינה.

הנה, אותם תומכי שלטון השופטים, מברכים את אובמה שמתערב נגד בית משפט שקבע פיצויים לנפגעי טרור פלסטיני. אז אם מותר לאובמה לערער על החלטת שופטים, כפי הנראה מותר גם לאיילת שקד לערער על החלטות השופטים.

הביקורת בליכוד תגיע למשטרה

מבקר הליכוד שי גלילי מאשר בדו”ח מקיף את הפרסום בליכודניק לאחר הבחירות, כי מומו פילבר אחראי על הגרעון של מערכת הבחירות.

הדבר מעלה הרבה שאלות: מיד לאחר הבחירות פניתי אליו בשאלות.

מיד אחרי כן הגיע איום דרך חבר: אם יפרסם אני אאשים אותו בגנבת מחשבים. החבר הגיע אלי והזהיר אותי.

למותר לציין שנדהמתי. עד לאותו הרגע ידענו רק על גרעון בתקציב, אבל שנגנב ציוד מהמטה – זה כבר סיפור חדש. פניתי אליו ושאלתי על הגנבות ומדוע הוא לא פונה למשטרה?

פילבר התחמק מתשובות.

מה שברור הוא כי תחת ניהולו נעלמו כשבעה מיליון שקל וכן ציוד ששוויו עומד על מאות אלפי שקלים. מומו איים גם על מבקר הליכוד.

נראה שזה לא סוף הדרך בסיפור הזה. הערכה זהירה שלי: זה יגיע לחקירת משטרה.

רכבת קלה עם שר קל

לא רק רכבת קלה נקבל בתל אביב, אנחנו עומדים לקבל בקרוב שר תחבורה “קל”. השר ישראל כץ עבר בסוף השבוע ניתוח לקיצור הקיבה ונראה בקרוב על המסך את הלוק החדש.

לפיד מצחיק את מפלגת העבודה

יאיר לפיד שחרר השבוע ספין כי הוא יתמודד ראש בראש מול נתניהו. נו טוף. אז אמר.

בכיר בעבודה צחק: “לפיד באמת חושב שמפלגת העבודה תתמוך בו? יש עתיד דומה לקדימה – מפלגה שכולה כמו צמחי מים ללא שורשים. הדוגמה הראשונה – שי פירון שהודיע על פרישה. אין תפקיד – הולכים”.

אותו בכיר אמר כי לפיד יזעק ויזעק ומי שיתמודד מול נתניהו יהיה רק מועמד מהעבודה, כשכל הסימנים מראים שהרצוג ימשיך להוביל את העבודה.

להרצוג יש כאב ראש לא קטן – והוא השמאל הקיצוני שחדר למפלגת העבודה. התמהיל של העבודה מרחיק אותה מציבורים שלמים. סתיו שפיר היא צעירה, נחמדה ורעשנית – אבל לא ‘העבודה’. כך גם מירב מיכאלי, פרופסור יונה, זוהיר בהלול ושלי יחמוביץ’.

מולם עומדים איציק שמולי וחיליק בר. הם זועקים את הזעקה של העבודה : מפלגה ציונית ולא פוסט-ציונית.

הטור מתפרסם בליכודניק: http://likudnik.co.il