‘ישועות’ מול עמל התורה: הגיע הזמן לעצור את רודפי השלמונים

“אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם”, נשמע קולו של החזן בקריאת התורה הבוקר. “ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם…” החזן מקריא בקולו את הפרשה – והזיכרונות משיחות המשגיח צפות ועולות. “אם בחקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה”, הוא היה מרעים בקולו. “כשבחור יושב ועמל בתורה הוא מקבל תעודת ביטוח מבורא עולם! ‘ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם’ – אם אדם מקיים את מצוות ה’, מובטח לו שפע רוחני וגשמי, יציבות כלכלית וביטחונית, להכל זוכים על ידי עמל התורה!”

סיימתי את התפילה, ותוך כדי קיפול התפילין אני מהרהר במשמעות הפסוקים. בורא עולם מבטיח לבניו גשמים, פרנסה, בטחון ויציבות בתמורה לעמל התורה, השפע נמצא בהישג יד, את הביטחון ניתן לקבל במאמץ פשוט: הקרבה מינימלית של קביעת עיתים לתורה.

כאילו בתזמון מושלם, כשנכנסתי לרכב נשמעה מהרדיו פרסומת חגיגית מטעם ‘כולל אברכים’ שעורך תיקון מיוחד ונדיר ביום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי: “מחכים לזווג? רוצים להיפקד בזרע של קיימא? זקוקים לרפואה שלמה? התקשרו עוד היום לקו הישועות…”

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

 הגיע הזמן שנוקיע את תאבי הבצע 

אבל התרגלנו. התרגלנו להתמסחרות ההילולות והפיכת גדולי הדור לגימיק שווקי; התרגלנו לתמונות הרבנים שמתנוססות על עלוני התרמה ולשווק מסחרי של ‘ריבת הרב עובדיה’ ו’נרות הרב כדורי’. אנחנו רואים זאת כל יום על לוחות המודעות, מאזינים לתשדירים האלה ברדיו – ומתעלמים. אבל כשמישהו ברחוב צועק לעברנו ‘סחטנים’, וכשעם ישראל מאבד את האמון במוסד הרבנות, אנחנו לא מפסיקים להתמרמר.

הגיע הזמן לעשות לזה סוף. הגיע הזמן שנוקיע מתוכנו את כל אותם תאבי בצע ורודפי שלמונים המשחירים את פניה של היהדות, במסחור ‘סגולות וישועות’ לכל המרבה במחיר. כל כך מצער היה לראות את תמונתו של מרן מופיעה במודעות ענק ש’מוכרות’ את ‘ריבת הפלאים’ שלו, בזמן שהוא התנער בחייו מהפיכתו ל’בעל מופתים’.

“זה רק כח התורה”, היה אומר, “אני לא בעל מופתים ולא פועל ישועות. זה הכל כח התורה”.

הסגולה האמיתית היא עמל התורה

“אם בחקותי תלכו – ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והפרתי והרבתי אתכם, ונתתי משכני בתוככם” – הסגולה האמיתית היא עמל התורה, ‘קו הישועות’ המקורי הוא ישירות לבורא עולם על ידי תפילה מעומק הלב, ובעל מופתים אמיתי הוא אדם העמל בתורה ולא עסקן מניפולטיבי וחסר מעצורים.

אם נזכור זאת, אם נאמין בזה בלב שלם, נוכל להשפיע על סביבתנו ועל העם שבשדות שטועים ונוהים אחרי בעלי המופתים ומשווקי הישועות.

אם בתוכנו נעריך ונוקיר את עמלי התורה, קרנם יתעלה ויאיר לעולם כולו.