כיצד מתייחס הגראי”ל שטיינמן אל החופשות בימי בין הזמנים? הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של ראש הישיבה מספר בגיליון שהוא מוציא מידי שבוע על מספר התייחסויות.
“סיפר תלמידו המובהק של רבינו הרה”ג רבי יעקב ראובן סוקולובר, מנהל רוחני בישיבת ‘עטרת התורה’ בירושלים, שנכנס בתחילת בין הזמנים אצל רבינו, והתבטא לפניו הגראי”ל ש’הנסיעות לדאצ’א הם בזבוז זמן וכסף, מעפאטש’עט דעם יצר הרע.. מפטמים את היצר הרע…”
ובמקרה אחר, כשהעלה נכדו ואמר ש”רבי ברוך בער (-ראש ישיבת קמניץ זצ”ל) היה יוצא לדאצ’א, הגיב הגראי”ל: “רבי ברוך בער… רבי ברוך בער היה עמל בתורה ביגיעה עצומה מאד, עד כלות הכוחות ממש…” כלומר, שאין ללמוד ממנו לכל אחד.
“וסיפר רבינו שהוריו הי”ד היו שולחים אותו מפעם לפעם להבראה, לפעמים לקמניץ אצל דודו שהיה מורה הוראה שם, והיה צדיק גדול, ולפעמים למקום אחר, והיו מקפידים שיהיה עליו אחראי אדם מבוגר.
“ופעם אחת בליל ראש השנה ראה את רבי ברוך בער יושב ומשורר, והרבנית ע”ה התפלאה ואמרה לו: הרי היום ראש השנה?! ולא קיבל דבריה. ומתפלא רבינו למה באמת לא התייחס לטענתה, הרי היתה צודקת?”
ומוסיף הרב שניידר לספר, כי כאשר קרבים ובאים ימי חודש אלול – נשאל הגראי”ל: “במה מתכוננים לאלול?”
והשיב – “שלא לדבר לשון הרע”.