אש זרה: בלוקים ואבנים על כבאים בשכונת מאה שערים
צוות כיבוי שעסק בכיבוי פחי אשפה שהוצתו במרכז כיכר השבת, הותקף הלילה בצורה קשה, לאחר שמתפרעים קיצונים השליכו בלוקים ואבנים על לוחמי האש ועל רכב הכיבוי.
על פי דיווחו של מפקד צוות הכיבוי, מדובר בפעם השנייה שבה הוא ואנשי צוותו הותקפו במהלך ליל אמש.
הפעם הראשונה בה הותקף הצוות התרחשה ברחוב שבטי ישראל – גם היא במהלך כיבוי פח שהוצת.
בתקיפה ברחוב שבטי ישראל הושלכו על לוחמי האש בקבוקי זכוכית וברזלים, ו”רק במזל ובזכות כך שאנשי הצוות חבשו קסדות לראשם הם לא נפגעו מהבקבוקים הברזלים ומשברי הזכוכית”.
פחי האש הוצתו לאחר שעשרות מפגינים קיצונים מ’העדה החרדית’ הפגינו אמש (ראשון) בשכונת מאה שערים בירושלים, הציתו פחים והתפרעו.
הרקע להפגנה הוא מעצרו של תלמיד ישיבה עריק, שסירב להתייצב בלשכת הגיוס של צה”ל להסדרת מעמדו.
במודעות שהופצו ברחובות ירושלים נכתב: “צאו והפגינו! הבחור החשוב שמואל אייזיק בן שרה נחטף על ידי קלגסי הצבא הציוני ונימוק כעת בכלא 6 הידוע לשמצה”.
בעקבות כך הבעירו המתפרעים פחי אשפה וחסמו את צומת כיכר השבת. כוח משטרה גדול פיזר את המפגינים.
דובר כיבוי האש בירושלים מסר: “בכבאות והצלה ירושלים רואים בחומרה רבה מאוד את תקיפת צוותי הכיבוי פעם אחר פעם, ובצורה היכולה לגרום לנפגעים בנפש.
“בכב”ה ירושלים מתכוונים לפעול בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפת החוק, כדי שתופעה חמורה ופסולה זאת תיפסק לאלתר!”.
-
הוכחה למהפכה בעולם הישיבות, עליו לראות מה קורה בבין הזמנים במחנות הישיבתיים, מביאים מרצים חילונים ומשומדים מכל הסוגים להשמיע להם ‘השקפה’ או בנושאים פוליטיים ובטחונים, דבר שבזמנינו לא טוב, אבל זה מוכיח כי משהו השתנה בעולם הישיבות.
לפני 25-35 שנה בישיבות דבר שכזה לא היה עולה על הדעת, אפי’ לבן תורה הכי פשוט, הישיבה היתה כולה תורה חסידות ומוסר, מעולם לא שמענו מרצה כלשהו, רק שיעורים ושיחות חיזוק ומוסר ממשגיחים כו’, אם חלילה הלך מישהו לשמוע פוליטיקאי סילקו אותו מן הישיבה מיד, ראשי הישיבות לא איפשרו לבחורים להתעסק עם פוליטיקה. אפילו בערב בחירות ראשי אגודת ישראל היו צריכים לשכנע את ראשי הישיבות שיאפשרו לבחורים לסייע, ובקושי התירו את יום הבחירות הציונית השמד, והיו ישיבות יותר טובות שגם זה לא.
המהפכה הגדולה בתחום הזה היה כשהקימו את ש”ס ואחריה את דגל התורה, לפני כן בחורי ישיבות היו מחוץ לתחום ידעו שהם קודש לתורה ועבודת ד’ ולא יותר מזה, בשעתו היו ראשי ישיבות שאפילו לא התירו לבחורים לנסוע לעירם להצביע, אבל אלו היו מעטים, ברוב הישיבות איפשרו לכל מי שצריך להצביע לעזוב את הישיבה לכמה שעות באותו יום למטרה הזו, היו מי שגרו רחוק והכתובת בתעודת הזהוי בעיר מגוריהם ורק שם יכלו להצביע. היום אנו רואים משהו מפחיד, בחורים ואבריכים עסוקים בפוליטיקה בנושאים שהיו מחוץ לתחום, ומבטלים תורה, ועתידין ליתן את הדין.
