מתכון לפירוק משפחות: איך מתבצעת ירושה על פי דין?

עו"ד אריאל דרור
|
כ"א אב התשע"ה / 06.08.2015 16:23
במשפחתו של מי הארוע העצוב הבא עדיין לא קרה: אב המשפחה נפטר, ובין היורשים הכוללים את האם, ואת האחים העשירים, העניים, וזה שטיפל באבא מתגלע סכסוך חריף שמפרק את המשפחה • עו”ד אריאל דרור עושה סדר בביצוע חלוקת ירושה על פי דין

על פי חוק הירושה, לאחר מותו של אדם מתחלק עזבונו. חלוקה זו נעשית בהתאם לכללי ירושה על פי דין, או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו.

מהי ירושה על פי דין? 

ירושה על פי דין, הינה מצב בו הנפטר לא הניח אחריו צוואה אשר קובעת את אופן חלוקת עזבונו. במקרה כזה פונים לכללי הדין בחוק הירושה, אשר קובעים במדויק מיהם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.

מה קובעים כללי הירושה על פי דין? 

כאמור, באם לא נערכה צוואה, יש לחלק את הירושה על פי כללי הדין המפורטים בחלק השני לחוק, אשר קובע מי הם יורשי המוריש ומהו חלקם בירושה.

היורשים על פי דין, הינם אלה הקרובים ביותר לנפטר, על פי הקבוע בחוק, ובדרך כלל יהיו אלה בן/בת הזוג והילדים.

כך לדוגמה, אם המוריש הניח אחריו בת זוג ו-3 בנים, תקבל בת הזוג חצי מהעיזבון, וכל אחד מהבנים יקבל שישית. יתר הקרובים (סבא וסבתא, אחים, וכיוצא בזה) לא יקבלו דבר.

לגבי ילד מאומץ, הרי שעל פי החוק, ילד אשר אומץ כדין יורש את המוריש כאילו היה ילדו ממש.

מתי ירושה על פי דין מספקת, ומתי עדיף להזדקק לצוואה? 

כאשר המוריש רוצה כי העיזבון יתחלק על פי החוק, אזי אין צורך בצוואה, וניתן לחלק את העיזבון על פי הכללים הקבועים בחוק, לפיהם, הקרובים ביותר לנפטר יירשו את כל עזבונו. במצב הנפוץ, יתחלק הרכוש בין בן הזוג שנותר בחיים לבין ילדיו של הנפטר.

אולם, כאשר בעל העיזבון אינו רוצה ללכת במתווה החוק, מסיבותיו הוא – לדוגמה, אם כבר העביר עוד בחייו חלק מרכושו לקרוב מסוים והוא אינו רוצה לזכותו שוב בנתח מהירושה, או כאשר אחד האחים עשיר במיוחד ואח אחר עני במיוחד (והמוריש רוצה לזכות ביתר את העני), או במקרה של ריב במשפחה, עדיף להזדקק לצוואה.

בצוואה רשאי המצווה להחליט למי בדיוק הוא רוצה להוריש, כמה ומתי, והוא אינו תלוי בכללי הירושה ע”פ דין הקבועים בחוק. כך למשל, יכול המצווה להחליט כי הוא מוריש את כל עזבונו לבן הזוג, ולא להותיר דבר לילדים וכיוצא בכך.

הסתלקות מהעיזבון

על פי החוק, יורש על פי דין יכול להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או חלקו, לטובת בן זוגו של המוריש, ילדיו או אחיו. במקרה כזה חלקו יתחלק ביניהם, כאילו לא היה הוא יורש כלל.

אם נחזור לדוגמה של בת זוג ו-3 בנים, וסך כל העיזבון הינו  300,000 ₪, הרי שבת הזוג זכאית לקבל 150,000 ₪, כלומר מחצית הירושה, וכל אחד מהבנים זכאי לקבל 50,000 ₪, היינו 1/6.

אולם, אם אחד מהבנים יסתלק מחלקו,  חלקו זה יתווסף חזרה לעיזבון. בת הזוג עדיין תקבל חצי, היינו 150,000 ₪, ואולם כעת כ”א מהבנים יקבל 75,000 ₪. יודגש כי הסתלקות זו צריכה להירשם במפורש בבקשה למתן צו ירושה.

 למי יש לפנות לאחר מות הנפטר על מנת להסדיר את ענייני העיזבון?

לאחר מות המוריש, על היורשים על פי דין, כולם או מקצתם, לפנות בבקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה, אשר באזורו התגורר המוריש ערב הפטירה. נוסח בקשה זו נמצא במשרדי הרשם או באתר האינטרנט של הרשם, ויש לחתום עליו בנוכחות עו”ד. הרשם לענייני ירושה יבחן את הבקשה, והוא זה אשר יחליט האם ליתן צו ירושה. רק לאחר קבלת צו זה, ניתן יהיה לחלק את הירושה בין היורשים הזכאים לה כדין.

יצויין כי כל היורשים יכולים אף לפנות לבית הדין הרבני ולבקש הוצאת צו ירושה, ויש לפעול בהתאם להוראות בית הדין הרבני.

לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל: [email protected] 

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף.

ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.