הבורות, הרשעות והטומאה חוגגת – והן עושות זאת גם מעל לוחות המודעות, כשהיא לובשת איצטלה מזוייפת של קדושה.
גרוע מזה, מתברר שברחובותינו מסתובב לפחות רוצח פוטנציאלי אחד נוסף, ואי אפשר לדעת במי הוא יחליט לפגוע בפעם הבאה.
המשנה במסכת סנהדרין (פ”א:) מונה שלושה אנשים שלגביהם “קנאים פוגעים בו”, ואלו הם: מי שגונב כלי שרת מהמקדש; המקלל בקוסם, דהיינו המברך (בלשון סגי נהור) שם שמים בשם עבודה זרה, והבועל ארמית – לעיני עשרה מישראל. רש”י במקום מסביר מה המשמעות של פגיעת הקנאים: “בני אדם כשרין המתקנאין קנאתו של מקום פוגעין בו בשעה שרואין את המעשה אבל לאחר מיכן אין מיתתו מסורה לבית דין והלכה למשה מסיני הוא”.
נפרק את זה לפרטים:
א. רק אנשים “כשרים” יכולים לבצע זאת.
ב. הם אנשים ה”מקנאים קנאתו של מקום”.
ג. הדבר מתבצע רק כשהם רואים את מבצע החטא מבצע אותו בפועל.
ד. אם זה לא קרה במקום, אף אחד לא יכול לפגוע בהם יותר.
ה. כמובן, מדובר רק בשלושת העבירות המנויות במשנה, שאינן עבירות שיש עליהם מיתת בית דין, כמו משכב זכר, למשל.
פנחס בן אלעזר? ה’ ישמור
מייד לאחר התקיפה שהפכה לרצח בשבוע שעבר, הזדעזעתי לראות שמישהו, אפילו יותר ממישהו אחד, ניסה להשוות את שליסל לפנחס בן אלעזר הכהן, שהציל את עם ישראל באמצעות מעשה קנאות, כפי שקראנו בפרשת השבוע לפני שבועיים.
נהרות של דיו נשפכו בספרות חכמינו, בנוגע לעובדה שקנאות הינה מעשה שמתבצע ספונטנית, לא בתכנון מראש. שליסל תכנן את מעשהו במשך שנים, ובשבועות האחרונים הצהיר על כך שוב ושוב.
שליסל הוא פשוט רוצח, ולו היתה לנו היום סנהדרין סמוכה בהר הבית, דינו היה מוות, בדיוק כמו העבירה שלגביה הוא ניסה ‘לקחת את החוק לידיים’. ”מיתת בית דין” כשמה כן היא – מסורה לבית דין, וכל מי שמנסה לבצע אותה בעצמו הריהו רוצח לכל דבר.
הפשקוויל שהופיע היום ברחובות ירושלים – וייתכן מאד שכמו בעבר מי שעומד מאחוריו זה מטורף בודד אחד, אבל לגמרי אין לדעת – לוקה באותה בורות שסופה רצח. שוב מתואר שליסל הרוצח כפנחס מודרני, ש”גואל” את העולם מאנדרלמוסיא.
היכן מצאנו שמותר לרצוח, ולו למען מטרה נעלה כלשהי? פנחס ביצע את מעשהו בדיוק על פי מה שמפרטת הגמרא – הוא בוצע כלפי בועל ארמית, וכאמור הוא היה מעשה של “קנאות”, ולא מעשה של רצח מטורף מתוכנן מראש.
אבוי לנו שהגענו למצב שהבורות מקטרגת בראש, כשאחד חושב שמותר לו לרצוח כי נדמה לו שהוא הבין משהו שכתוב בתורה כשגמרות מפורשות אומרות אחרת, ואחר חושב שהרוצח קדוש כי הוא כמו פנחס שקנא את קנאת השם.
וההשוואה הזו לא רק מקוממת – היא גם מסוכנת!
אם מסתובב ברחובותינו ולו אדם אחד שחושב שמותר לו לבצע מעשי רצח כדי למנוע “אנדרלמוסיה”, אין לדעת מה יהיה הצעד הבא שבו הוא יחשוב שמותר לו לרצוח. אני קוראת למשטרת ישראל לאתר את הרוצח מדפיס הפשקוויל בהקדם, לכלוא אותו ולהסיר אותו מרחובותינו.